תלמוד ירושלמי עירובין פרק ד הלכה ח
משנה: זהו שאמרו העני מערב ברגליו. רבי מאיר אומר אין לנו אלא עני. רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר. שלא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו: הלכה: פיס׳. אמר רבי שמעון למה הדבר דומה כול׳. מי שבא בדרך והיה ירא שמא תחשך כול׳. אם אינו מכיר או אינו בהלכה כול׳. זו היא שאמרו. העני מערב ברגליו כול׳. רבי מאיר סבר. עיקר עירוב בככר. ולמה אמרו. ברגליו. להקל על העני שאין לו ככר. ורבי יודא אמר. עיקר עירוב ברגליו. ולמה אמרו. בככר. להקל על העשיר שלא יצא ברגליו. אף על גב דרבי יודה אמר. עיקר עירוב ברגליו. ובלבד שלא ישב לו בתוך ביתו ויאמר. תקנה לי שביתה במקום פלוני. אלא יצא לו חוץ (לשדה) [לתחום] ויאמר. תקנה לי שביתה במקום הזה. וממתין שם עד שחשיכה. וחוזר ובא לעירו. ותני כן. מעשה במשפחת בית ממה ומשפחת בית גוריון מרומה. שהיו מחלקין גרוגרות לעניים בשני בצורת. והיו עניי שיחין יוצאין ומערבין ברגליהן. וממתינים שם עד שתחשך. ולמחר היו נכנסין ואוכלין שם וחוזרין. וכל מה שהן עושין על פי חכמים היו עושין.
