תלמוד ירושלמי עירובין פרק ח הלכה ז

משנה: אמת המים שהיא עוברת בחצר אין ממלין ממנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בכניסה וביציאה. אמר רבי יהודה מעשה באמה של אבל שהיו ממלין ממנה על פי זקנים בשבת אמרו לו מפני שלא היה בו כשיעור: הלכה: פיס׳. מתניתין בעמוקה עשרה ורחב ארבעה ובפרוצה מיכן ומיכן. נפרצה מרוח אחת נותן לחי וקורה מיכן. נפרצה מיכן ומיכן נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן. לא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק. תיפתר שהיו בתים מצד אחד. פשיטא הדא מילתא. עמוקה עשרה ואינה רחבה ארבעה מותר לטלטל ומותר למלות. רחבה ארבעה ואינה עמוקה עשרה פשיטא שמותר לטלטל. מהו למלות. רבי חיננא אמר. מותר. רבי מנא אמר. אסור. מתניתין פליגא על רבי מנא. אמרו לו. מפני שלא היה בה כשיעור. לא היתה לא עמוקה עשרה ולא רחבה ארבעה. אבל אם היתה עמוקה עשרה ואינה רחבה ארבעה אסור. ואפילו רחבה ארבעה ואינה עמוקה עשרה מותר. מה דהוה עובדא הוה עובדא.