תלמוד ירושלמי עירובין פרק י הלכה א

משנה: המוציא תפילין מכניסן זוג זוג. רבן גמליאל אומר שנים שנים. במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור. מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן. ובסכנה מכסן והולך לו: הלכה: המוצא תפילין כול׳. המוצא תפילין מכניסן זוג זוג. דרך מלבוש. אחת בראשו ואחת בזרועו. רבן גמליאל אומר שנים. שנים בראש ושנים בזרוע. רבי אבהו רבי אלעזר. הנותן תפילין בלילה עובר בעשה. שנאמר ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה. ימים ולא לילות. והא רבי אבהו יתיב ומתני ברמשא ותפילין עלוי. מצדדין היו כמין פיקרין היו בידו. אית דבעי מימר. לא מר אלא. הנותן. אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. ואית דבעי מימר. מצותן עד שתיכלה רגל מן השוק. אית דבעי נישמעינה מן הדא. והיו לך לאות. מי שצריכין אות. יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות. ולא כבר כתוב מימים ימימה. לית לך אלא כיי דמר רבי יוחנן. כל מילה דלא מחוורא מסמכין ליה מן אתרין סגין. נשים מניין. ולמדתם אתם את בניכם. ולא בנותיכם. החייב בתורה חייב בתפילין. נשים שאין חייבות בתורה אין חייבות בתפילין. התיבון. הרי מיכל בת שאול היתה לובשת תפילין. אשת יונה היתה עולה לרגל. ולא מיחו בידם חכמים. רבי חזקיה בשם רבי אבהו. אשתו שליונה היאשבה. מיכל בת שאול מיחו בה חכמים. הוון בעיי מימר. על דעתון דרבנן אין מחוור. על דעתיה דרבן גמליאל מחוור. אמר רבי ירמיה בשם רבי שמואל. שיערו לומר. עד מקום שגבהו של ראש מחזיק. וכמה מחזיק. שתים. מעתה אפילו בחול. אמר רבי חגיי. אין בעי מיתב. יהבו. אמר רבי זריקא. אסברי רב המנונא. עד מקום שמוחו של התינוק רופף. תמן תנינן. על תרנגול שנסקל בירושלים שהרג את הנפש. ראה ראשו של תינוק רופף. הלך וניקרו. אמר רבי יוסי. כיני מתניתא. ובלבד על ידי שנים. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי אחא. ואפילו שנים שנים. הוו בעי מימר. על דעתון דרבנן אין מחוור. על דעתיה דרבי אחא מחוור. ויביאם בידו. מוטב להביאם דרך מלבוש ולא דרך משאוי. מוטב לדחות את השבת פעם אחת ולא שני פעמים. תני. אחד האיש ואחד האשה. הוון בעיי מימר. מאן דמר. מחוור הוא. ניחא. מאן דמר. אינו מחוור. לא יהא מחוור אצל האיש ויהא מחוור אצל האשה. אמר רבי לעזר. מאן תנא. אשה. רבן גמליאל. דתני. טבי עבד רבן גמליאל היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים. וכא מיחו בידו. הוא עבד היא אשה. במה דברים אמורים. בישנות. אבל בחדשות מותר. למה. ישנות בדוקות חדשות אין בדוקות. תני. תפילין צריך לבודקן אחת לשנים עשר חודש. דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אינן צריכות בדיקה. הלל הזקן אומר. אילו מאבי אמה הן. מצא שנים שלשה צבתין בודק זוג ראשון מצבת ראשון. וכן בשיני וכן בשלישי. יצחק בן אלעזר שאל. אחד חזקה לכולם או כל אחד ואחד בפני עצמו. אין תימר. אחד חזקה לכולן. בודק זוג ראשון מצבת ראשון. אין תימר. כל אחד ואחד חזקה בפני עצמו. בודק שלשה זוגות מכל צבת וצבת. ובסכנה מכסן והולך לו. אם היה עונת גשמים הרי זה מעטף בעור ומכסן. רבי אחא בשם רבי בא. הדא דתימר ברך. אבל בקשה כמשאוי הוא. בשהיה המקום מנדרן. אבל לא היה המקום מנדרן לא בדא.