תלמוד ירושלמי עירובין פרק י הלכה ט

משנה: לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי מאיר. אמרו לו מעשה בשוק של פטמין שהיה בירושלם שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל הפתח. רבי יוסה אומר שוק של צמרין היה: הלכה: פיס׳. רבי אחא רבי חיננה בשם כהנא. אין הלכה כרבי יודה. רבי אבא בר פפי בעי. למה עבד רבי מאיר את הכותל. כגמום כנקוב. אין תימר כגמום. אפילו למעלה מעשרה מותר. אין תימר כנקוב. אפילו למטה מעשרה אסור. פתח גגות שיש להן בית שער. מבפנים פותח ונועל מבפנים. מבחוץ פותח ונועל מבחוץ. מיכן ומיכן פותח ונועל מיכן ומיכן. לא מיכן ולא מיכן הרי זה נוטל את המפתח ופותח ונועל ומניחו במקומו. במה דברים אמורים. בזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים. אבל אם היה המנעול למטה מעשרה טפחים. הרי זה נוטל את המפתח מתוך האסקופה ופותח ונועל ומניחו במקומו. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. אף על פי שהמנעול למעלה מעשרה טפחים מביא המפתח מערב שבת ופותח ונכנס ומטלטלו בתוך הבית ונועל ונותנו בחור למעלה מן המשקוף. אם היה החור שלארבעה טפחים אסור. שאין משתמשין מרשות לרשות דרך רשות. הדא אמרה. כגמום עבד לה רבי יודה. ניחא מבפנים צריך בית שער. מבחוץ צריך בית שער. לא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת.