תלמוד ירושלמי פאה פרק ג הלכה ז

משנה: רבי עקיבה אומר קרקע כל שהוא חייבת בפיאה ובביכורים ולכתוב עליה פרוזבול ולקנות עמה נכסים שאין להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה. הכותב נכסיו שכיב מרע שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת. לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת. הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה. רבי יוסי אומר אם קבלה עליה אף על פי שלא כתב לה אבדה כתובתה. הלכה: רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש בעי הגע עצמך שהיה שם שיבולת אחת עד שלא קצר אין כאן חיוב משקצר אין כאן שיור. רבי חנניה בשם רבי פינחס תיפתר בשהיה שם קלח אחד ובו חמש שבולים. רבי מנא בעי וליתנן אמר קמה כל שהיא חייבת בפיאה אלא בגין דתנא ביכורים תנא קרקע. תני והריאיון. רבי יוסי בשם רבי יוחנן מי שאין לו קרקע פטור מן הריאיון. רבי מנא בעי ולמה לינן אמרין מי שאין לו קרקע פטור מן הוידוי דכתיב מן האדמה אשר נתת לנו. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן אמר שמועתה כן מי שאין לו קרקע פטור מן הוידוי דכתיב מן האדמה אשר נתת לנו. רבי יוסי בשם רבי יהושע בן לוי מי שאין לו קרקע פטור מן הראיה שנאמר ולא יחמוד איש את ארצך. מעשה באחד שהניח את כריו ובא ומצא אריות סובבין אותו. מעשה באחד שהניח בית של תרנוגלין ובא ומצא חתולות מקורעין לפניהן. חד בר נש שביק ביתיה פתיח ואתא ואשכח חכינה כריכה על קרקסוי. רבי פינחס משתעי הדין עובדא. תרין אחין באשקלון הוו להו מגורין נוכראין אמרי כדון אילין יהודאי סלקין לירושלם אנן נסבין כל מה דאית להון. מן מה דסלקון זימן להן הקדוש ברוך הוא מלאכים נכנסין ויוצאין בדמותן. מן דנחתון שלחון לון מקמן אמר לון אן הויתון אמר לון בירושלם. אמר לון מאן שבקתון בגו ביתא אמרו ולא בר נש. אמר בריך הוא אלההון דיהודאי דלא שבקון ולא שביק להון. מניין לנכסים שאין להן אחריות שהם נקנים עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה. רבי יוסי בשם חזקיה רבי יונה רבי חנינא תירתייה בשם חזקיה כתיב ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערים בצורות ביהודה. עד כדון כשהיה קרקעות עם המטלטלין במקום אחד. היו קרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחד. אמר רבי בון בר חייא נשמעינה מן הדא אמר להן רבי אליעזר מעשה במדוני אחד שהיה בירושלם והיו לו מטלטלין הרבה וביקש לחלקן ליתנן במתנה אמרו לו אין את יכול אלא אם כן קנית קרקע. מה עשה הלך וקנה סלע אחד בצד ירושלם ואמר חצייה צפוני אני נותן לפלוני עם מאה חביות של יין. חצייה דרומי אני נותן לפלוני עם מאה חביות של שמן. ובא מעשה לפני חכמים וקיימו את דבריו. אמר רבי חנניה קומי רבי מנא ולאו שכיב מרע הוא. לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא בכתב. וכאן אפילו בדברים. לפי שבכל מקום אין אדם מזכה עד שיהו קרקעות ומטלטלין במקום אחד. וכאן אפילו קרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחר. אמר ליה לא רבי אליעזר שנייא היא שכיב מרע דרבי אליעזר כבריא דרבנן. תמן תנינן קרקע כל שהוא חייב בפיאה ובביכורים. קרקע כל שהוא מהו טב. אמר רבי מתניה תיפתר שהיה שם מקום שיבולת אחת ומרגלית טמונה בו. אי זהו שכיב מרע כל שלא קפץ עליו החולי. דרך הארץ הקרובים נכנסין אצלו מיד. והרחוקים נכנסין אצלו לאחר שלשה ימים. אם קפץ עליו החולי אילו ואילו נכנסין אצלו מיד. דלמה רבי חונא רבי פינחס רבי חזקיה סלקון מבקרה לרבי יוסי בתר תלתא יומין. אמר לון בי בעיתון מקיימה מתניתא. שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת ואפילו לא הבריא. לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת והוא שהבריא. רבי בא רב הונא בשם רב עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן והוא שמת מאותו החולי. הא אם הבריא לא. ובמסיים ובאמר תנו שדה פלוני לפלוני. אמר תנו חצי שדה פלוני לפלוני וחצי שדה פלוני לפלוני כמי שסיים או עד שיאמר חצייה בצפון וחצייה בדרום. רבי בינא בשם רבי ירמיה שייר מטלטלין לא עשה כלום. אתא חמי שייר קרקע כל שהוא יש לו מחייה. שייר אבנים טובות ומרגליות אין לו מיחיה. אמר רבי יוסי יודע הוא האיש הזה ששכיב מרע מזכה אפילו בדברים לאי זה דבר כתב בהן קניין כדי לעשות מתנת בריא. שייר עבדים תנא רבי יודן בר פזי דבר דליא ולא ידעין מה תנה. כתב לזה וחזר וכתב לזה. רב אמר אינו יכול לחזור בו. רב אבא בר חונא ורבי יוחנן אמר יכול לחזור בו. היך עבידא היה רבו הראשון והשיני כהן השלישי ישראל על דעתיה דרב אין יכול לוכל בתרומה על דעתיה דרב אבא בר הונא אמר רבי יוחנן יכול הוא לוכל בתרומה. הכל מודין שאם היה רבו הראשון ישראל אינו אוכל בתרומה שמא יבריא. רבי יוסי בי רבי בון בשם רב חונא מתניתין מסייעה לרב אבא בר הונא ורבי יוחנן בריא שכתב דייתיקי ושכיב מרע שכתב מתנה חוזר בו. בריא שכתב דייתיקי חוזר בו ולא עוד הוא בריא ודכוותה שכיב מרע שכתב מתנה חוזר בו ולא עודהו שכיב מרע. אי זו היא דייתיקי. תהא לי להיות ולעמוד. ואם מתי יינתנו נכסיי לפלוני. אי זו היא מתנה. הרי כל נכסי נתונין לפלוני מתנה מעכשיו ושתהא כתוב בה מהיום. אחתיה דרבי גורין כתבת ניכסי לאחוה וסלק אחוי רבא פייסה וכתבת ליה. אתאי עובדא קומוי רבי אימי אמר כן אמר רבי יוחנן חוזר בו. אמר רבי זעירא לא מודי רבי יוחנן שאם היה כתוב בה מהיום שאינו יכול לחזור בו. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן אינו יכול לחזור בו. אתא רבי לא בשם רבי יוחנן אינו יכול לחזור בו. ואנהר רבי אימי וחזר עובדא. רב אמר במזכה על ידיה. ושמואל אמר במחלק לפניה. רבי יוסי בן חנינא אמר מקולי כתובה שנו כן. וכן תני בר קפרא מקולי כתובה שנו. אמר רבי בא טעמא דרבי יוסי בן חנינא לא סוף דבר בכתובת מנה ומאתים אלא אפילו כתובה של אלף דינר מקולי כתובה שנו.