תלמוד ירושלמי פאה פרק ז הלכה ה

משנה: כרם רבעי בית שמאי אומר אין לו חומש ואין לו ביעור. ובית הלל אומר יש לו. בית שמאי אומר יש לו פרט ויש לו עוללות ועניים פודין לעצמן. ובית הלל אומר כולו לגת. הלכה: תני רבי אומר לא אמרו בית שמאי אלא בשביעית אבל בשאר שני שבוע בית שמאי אומרים יש לו חומש ויש לו ביעור. על דעתיה דההן תנייה לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בשביעית. ודכוותה אין נטע רבעי בשביעית. מעתה אל יהי לו קדושה וקדושתו מאיליו למדו. קודש הילולים. הרי הוא כקודש שקורין עליו. ויהא מותר לאונן. תני מגיד שהוא אסור לאונן. ויהא חייב בביעור. בגין דרבי שמעון פוטר מן הביעור. ויפדה במחובר לקרקע. תני רבן שמעון בן גמליאל אחד שביעית ואחד שאר שני שבוע בית שמאי אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור. על דעתיה דהדין תנייה לא למדו נטע רבעי ממעשר שני כל עיקר. מעתה אל יהי לו קדושה וקדושתו מאיליו למדו. קודש הילולים. הרי הוא כקודש שקורין עליו את ההלל. ויהא מותר לאונן. תני מגיד שהוא אסור לאונן. ויהא חייב בביעור. בגין דרבי שמעון פוטר בביעור. ויפדה במחובר לקרקע. רבי זעירה בעי קומי רבי אבהו מניין שהוא טעון חילול קודש הילולים קודש חילולים לא מתמנעין רבנין בין ה״י לחי״ת. תני רבי אייבו בר נגרי קומי רבי לא דרבי ישמעאל אם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יוסף עליו. פרט לנטע רבעי שאין חייבין עליו חומש. וחזר ותנא קומוי שתי גאולות הן אחת למעשר שני ואחת לנטע רבעי. תמן תנינן רבי יודה אומר אין לנכרי כרם רבעי. וחכמים אומרים יש לו. אמר רבי לעזר כיני מתניתא אין לנכרי כרם רבעי כל עיקר. רבי ביבי אמר קומי רבי זעירא בשם רבי לעזר אתיא דרבי יודה כבית שמאי על דעתיה דרבי כמה דבית שמאי אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בשביעית. ודכוותיה אין נטע רבעי בשביעית. כן רבי יהודה אומר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בסוריא ודכוותיה אין נטע רבעי בסוריא. אמר ליה חמי מה אמר לא אמר אין לו חומש ואין לו ביעור הא שאר כל הדברים יש לו. רבי יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי בסוריא. שמואל בר אבא בעי הא בית שמאי אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בשביעית. ודכוותה אין נטע רבעי בשביעית. ודכוותה שלישית ושישית הואיל ואין בהן מעשר שני לא יהא בהן נטע רבעי. אמר רבי יוסי שלישית ושישית אף על פי שאין בהן מעשר שני יש בהן מעשר עני. שביעית אין בה מעשר כל עיקר. חיפה שאל הא רבי יודה אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בסוריא. ודכוותה אין נטע רבעי בסוריא. דכוותיה לא למדו תרומת תודה אלא מתרומת מעשר כמה דתימר אין תרומת מעשר במדבר ודכוותיה לא תהא תרומת תודה במדבר. אמר רבי יוסי לא למדו ממנה אלא לשיעורין. תני רבי יוסי בי רבי יודה רבי לעזר בי רבי שמעון אומר לא נתחייבו ישראל בנטע רבעי אלא לאחר ארבע עשרה שנה שבע שכיבשו ושבע שחילקו. אמר רב חסדא אתיא דרבי יוסי בי רבי יודה כשיטת דרבי יודה אבוי. כמה דרבי יודה אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני אלא לאחר ארבע עשרה שנה. ודכוותה אין נטע רבעי אלא לאחר ארבע עשרה שנה. אמר רבי יוסי והוא בשיטת בנו סוריא למדה מארבע עשרה שנה אין ארבע עשרה שנה למדה מסוריא. כתיב ובשנה החמישית תאכלו את פריו. רבי יוסי הגלילי אומר הרי את כמוסיף פירות חמישית על פירות רביעית מה פירות חמישית לבעלים. אף פירות רביעית לבעלים. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן אתיא דרבי יוסי הגלילי כרבי יהודה. כמה דרבי יודה עושה אותו כנכסיו כן רבי יוסי הגלילי עושה אותו כנכסיו. רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא כדברי מי שהוא עושה אותו כנכסיו מהו שיהא חייב במעשרות. אמר ליה כיי דאמר רבי יהושע בן לוי דאמר רבי אבין בשם רבי יהושע בן לוי לא סוף דבר הלכה זו אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין את יודע מה טיבה צא וראה מה הציבור נוהג ונהוג. ואנן חמיי ציבורא דלא מפרשין. אמר רבי מנא אילו נאמר כבית שמאי ויש ציבור כבית שמאי. אמר רבי אבין כלום למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני חייב במעשרות. ודכוותה אין נטע רבעי חייב במעשרות. רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן עיסת מעשר שני בירושלם כרבי מאיר פטורה מן החלה כרבי יודה חייבת בחלה. אמר רבי יונה לא אמרו אלא בירושלם אבל בגבולין לא. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי כדברי מי שהוא מחייב בפרט מהו שתהא חייבת בחלה. אמר ליה ולא רבי יודה היא וסברינן מימר כל הדא הילכתא רבי יודה כבית שמאי.