תלמוד ירושלמי קידושין פרק ג הלכה יב

משנה: כל מקום שיש קידושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר. ואיזו זו. זו כהנת לוייה וישראלית שנישאת לכהן ללוי ולישראל. וכל מקום שיש קידושין ויש עבירה הוולד הולך אחר הפגום שבשניהם. ואיזו זו. זו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר. וכל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה קידושין על אחרים הוולד ממזר. ואי זו זו. זו הבא על אחת מכל העריות שבתורה. וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הוולד כמוה. ואיזו זו. זו וולד שפחה ונכרית. הלכה: כל מקום שיש קידושין כול׳. רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן. הרי גר שנשא ממזרת הרי יש קידושין ואין עבירה והוולד הולך אחר הפגום שבשניהן. אמר ליה. בכל מקום ששנה רבי פירש. ואי זה זה. זה כהנת ולויה וישראלית שנשאו לכהן וללוי ולישראל. רבי אבין שמע לה מן דבתרה. בכל מקום שיש קידושים ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר. רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן. הרי גר שנשא ממזרת הרי יש קידושין ואין עבירה והוולד הולך אחר הפגום שבשניהן. אמר ליה. כל מקום ששנה רבי פירש. ואי זה זה. זה אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. וממזרת ונתינה לישראל. ובת ישראל לממזר ולנתין. ויתיביניה. הרי חלל שנשא לבת ישראל הרי קידושין ואין עבירה. הוולד הולך אחר הפגום שבשניהן. הרי המחזיר גרושתו משנישאת הרי קידושין ואין עבירה והוולד כשר. דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. המחזיר גרושתו משנישאת בתה כשירה לכהונה. מה טעם. היא תועיבה ואין בניה תועיבין. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכוהנת. מאי טעמא. כשירין הוזהרו על הפסולות ופסולות על הכשירין. אבל לא כשירות על הפסולין ולא פסולין על הכשירות והא תאני. לא יקחו לא יקחו. מלמד שאף האשה מוזהרת על ידי איש. סברין מימר בכשירות על הפסולין ואינן אלא בפסולות על הכשירים. חד גיור אתא לגבי רבי יוסא. אמר ליה. מהו מינסוב ממזרתא. אמר ליה. שרי. חזר ואתא לגבי רבי יודה. אמר ליה. שרי. אלא הוי ידע דבנוי דההוא גברא ממזירין קומי שמייא. חזר ואתא קומי רבי יוסי. אמר ליה. הוית ידע דהוא כן ולמה שרית לי מן קדמיתא. אמר ליה. מה דשאלת לי אגיבונך. אמר רבי יוסה. ההן גיורא מדמי לעמרא גופנא. אין בעית למיתניה בעמרא שרי. בכיתנא שרי. ניחא בת ישראל לממזר ולנתין. דכתיב לא יבא ממזר בקהל יי. מה תלמוד לומר לא יבוא לו. לפסול. אמר רבי אבהו. מהו ממזר. מום זר. ופליג על ההוא דאמר רבי יודה בר פזי. אלהים מושיב יחידים ביתה. אפילו ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם הקדוש ברוך הוא מביאן ומזווגן זה בזה. רב הונא אמר. אין ממזר חייה יותר משלשים יום. ביומוי דרבי ברכיה סלק חד בבלאי להכא והוה ידע ביה דהוא ממזר. אמר ליה. רבי. זכה עימי. אמר ליה. למחר את קאים בציבורא ואנא עביד לך פסיקא. אתא יתיב דריש. מן דחסיל מידרש אמר לון. אחונן. זכון עם הדין דהוא ממזר. מן דאזל ליה קהלא אמר ליה. רבי. חיי שעה בעית גבך ואובדתא חיין דההוא גברא. אמר ליה. חייך. ההין יהבית לך. דאמר רבי בא רב הונא בשם רב. אין ממזר חיה אלא שלשים יום. אימתי. בזמן שאינו מפורסם. אבל אם היה מפורסם חיי הוא. רבי זעירא כד סליק להכא שמע קלין קריי ממזירא וממזרתא. אמר לון. מהו כן. הא אזלא ההיא דרב הונא. דרב הונא אמר. אין ממזר חיי יותר משלשים יום. אמר רבי עוקבה בר אחא. עימו הייתי כד אמר רבי בא רב הונא בשם רב. אין ממזר חיי יותר משלשים יום. אימתי. בזמן שאינו מפורסם. אבל אם היה מפורסם חיה הוא. תני. גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר. רבי שמעון בן יהודה אומר בשם רבי שמעון. אין הוולד ממזר. שאין ממזר אלא מאשה שהיא אסורה עליו איסור ערוה וחייבין עליה כרת. ושניהם מקרא אחד דרשו. לא יקח איש את אשת אביו וגו׳. רבי מאיר דרש. מה אשת אביו מיוחדת שאין לו עליה קידושין. אבל יש לה קידושין על אחרים והוולד ממזר. אף כל שאין לה עליו קידושין הוולד ממזר. רבי שמעון בן יהודה דרש. מה אשת אביו מיוחדת שאין לה עליו קידושין. אבל אם יש לה קידושין על אחרים הוולד ממזר. יצא גוי ועבד שאין לה עליו ולא על אחרים קידשין. התיב רבי שמואל בר אבא על ההיא תנייא קדמייא. הרי יבמה שזינת הרי אין לה עליו ולא על אחרים קידושין והוולד כשר. רבי ינאי בשם רבי. גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד ממזר. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. הוולד ממזר. רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא רבי יהושע בן לוי בשם רבי ינאי ברבי. הוולד אינו כשר ולא פסול אלא מזוהם. רבי יונתן סלק עם רבי יודה נשייא לחמתא דגדר. הורי תמן. הוולד כשר. אמר רבי זעירא. ההין וולד כל מה דהוא אזיל הוא מתעלה. רבי עבד בריה מזוהם. בר בריה עבדיה כשר. הורי רבי בא בר זבדא במקום כל רבנין. הוולד כשר. רבי ביבי אמר קומי רבי זעירא בשם רבי חנינה. הוולד כשר. אמר רבי זעירא. אין מן הדא אין למידין מעשה מהברה. אמר רבי חזקיה. אנא ידע ראשה וסופה. רבי חמא בר חנינה הוה אזיל מיסוק לחמתה דגדר. אתא לגבי אבוי אמר ליה. הב דעתך דאית תמן מן אינון פסולייא דלא תפגע בהון. אף על גב דרבי שמעון בן יהודה אמר משום רבי שמעון בן יוחי. גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר. מודה שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה. אף על גב דרבי יהושע אמר. הבא על אחותו הוולד כשר. מודה שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה. חד בר נש אתא לגביה דרב. אמר ליה. בגין דילידתיה אימיה מן ארמאי. אמר ליה. כשר. אמר ליה רב חמא בר גוריא. הן דעימך מגליך עד דאתי שמואל ויפסלינך. אף על גב דרב אמר. גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר. מודה שאם היתה נקיבה שפסולה מן הכהונה. אמר רבי יעקב בר אחא. תניי תמן. הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר אפילו באשת איש. רבי תנחום בר פפא שלח שאל לרבי יוסי תרין עובדין מן אלכסנדריאה. אחד בפנויה ואחד באשת איש. באשת איש שלח כתב ליה לא יבא ממזר בקהל יי. בפנויה שלח כתב ליה. מבדין אתם. שאין אתם מוזהרין על בנות ישראל הקדושות. אמר לרבי מנא. סב וחתים. וחתם. אמר לרבי ברכיה. סב וחתים. ולא קביל עלוי. מן דקמון קם רבי מנא עם רבי ברכיה. אמר ליה. למה לא חתמתה. אמר ליה. לא כן אמר רבי יעקב בר אחא. תניי תמן. הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר אפילו באשת איש. אמר ליה. בריך רחמנא דלא הוינא שמיע הדין אולפנא. אילו הוינא שמיע הדין אולפנא לא הוינא מחתים והוון אמרין. תלמידא פליג על רביה. אמר מר עוקבן. הכא את אמרת. הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר בפנויה. ברם באשת איש לא איתמר כלום. ברומשא סלק בעי מחתים. אמר ליה. לית הכא אתר. רבי חייה בר בא אזל לצור. אתא לגבי רבי יוחנן. אמר ליה. מה מעשה בא לידיך. אמר ליה. גר שמל ולא טבל. אמר ליה. ולמה לא פגעתה ביה. אמר ליה רבי יהושע בן לוי. ארפי ליה. יאות עבד דלא פגע ביה. מחלפה שיטתיה דרבי יהושע בן לוי. תמן רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא רבי יהושע בן לוי בשם רבי גמליאל ברבי. הוולד אינו לא כשר ולא פסול אלא מזוהם. והכא הוא אמר הכין. ולא כן תני. גר שמל ולא טבל טבל ולא מל הכל הולך אחר המילה. דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר. אף הטבילה מעכבת. אלא רבי יהושע בן לוי כהדא דתני בר קפרא. דתני בר קפרא. גר שמל ולא טבל הרי זה כשר. שאין גר שלא טבל לקירויו. וקשיא. עלת לו טומאה קלה מטומאה חמורה. אמר רבי יוסי בירבי בון. כיון שזו וזו לשום קדושת ישראל עלת לו. ואי זה זה. זה וולד שפחה ונכרית. תמן תנינן. חוץ ממה שיש לו מן השפחה ומן הנכרית. שפחה. דכתיב האשה וילדיה תהיה לאדניה. נכרית. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי. כתיב לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו. וכתיב כי יסיר את בנך מאחרי. בנך מישראלית קרוי בנך. ואין בנך מן הגויה קרוי בנך אלא בנה. יעקב איש כפר נבורייא אזל לצור. אתון שאלון ליה. מהו מיגזור ברה דארמייתא בשבתא. וסבר למישרי להון מן הדא ויתיילדו על משפחותם לבית אבותם. שמע רבי חגיי אמר. ייתי וילקי. אמר ליה. מהיכן את מלקיני. אמר ליה. מן הדין ועתה נכרות ברית להוציא כל הנשים הנכריות והנולד מהן וגו׳. אמר ליה. ומן הקבלה את מלקיני. אמר ליה. וכתורה יעשה. אמר ליה. מן הדין אוריתא. אמר ליה. מן ההיא דאמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי. לא תתחתן בם וכול׳. אמר ליה. חבוט חבטך דהוא טבא בקלטה.