תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק ג הלכה ז
משנה: התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס אם קול שופר שמע יצא. ואם קול הברה שמע לא יצא. וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה אם כוין לבו יצא. ואם לאו לא יצא. אף על פי שזה שמע וזה שמע זה כוין לבו וזה לא כוין לבו: הלכה: אמר רבי יוסי בן חנינה. לא אמר אלא וכן מי שהיה עובר. הא אם עמד חזקה כיוין. נתן שופר בתוך שופר (נאמר) [ותקע]. אם קול הפנימי שמע יצא. אם קול חיצון שמע לא יצא. רבי אבינא בעי. הפכו מהו. נישמעינה מן הדא. גרדו מבפנים פסול. מבחוץ כשר. לא אמר אלא גרדו. הא אם הפכו פסול. מה בין זה לזה. זה ביטל חללו וזה לא ביטל חללו.
