תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק ג הלכה ט
משנה: כיוצא בו ויאמר ה׳ אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס וגו׳. וכי נחש ממית ומחייה. כל זמן שישראל מסתכלין כלפי למעלן ומשעבדין את ליבן לאביהן שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נמוקין. הלכה: אמר רבי יסא. בארבעה מקומות נאמר עשה לך. בשלשה פירש ואחד לא פירש. עשה לך תיבת עצי גופר. עשה לך שתי חצוצרות כסף. עשה לך חרבות צורים. עשה לך שרף לא פירש. אמר משה. עיקרה לא נחש הוא. לפיכך ויעש משה נחש נחושת. מיכן היה רבי מאיר דורש שמות. חד בר נש הוה שמיה כידור. אמר לון רבי מאיר. הובא לכון מיניה. בר נש ביש הוא. כי דור תהפוכות המה. רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה. והיה הנשוך אין כתוב כאן אלא כל הנשוך. אפילו נשיכת כלב. אפילו נשיכת נחש. ולא דמיא. נשיכת כלב וראה. נשיכת נחש והביט. רבי יודה גוזריא בשם רבי אחא. נשיכת כלב שאינו ממינו. וראה. נשיכת נחש שהוא ממינו. והביט. ורבנן אמרי. נשיכת כלב שאינו מחלחל. וראה. נשיכת נחש שהוא מחלחל. והביט.
