תלמוד ירושלמי שבועות פרק ד הלכה ה

משנה: משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני נזק וחצי נזק תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה שאנס איש פלוני ופתה את בתי ושהכני בני ושחבל בי חברי ושהדליק את גדישי ביום הכפורים הרי אילו חייבין: הלכה: משביע אני עליכם כול׳. תני. רבי יוסי הגלילי אומר. מה תלמוד לומר והוא עד או ראה או ידע וגו׳. לא אמרתי אלא בעדות שאיפשר להתקיים בידיעה ושלא בראייה. בראייה ושלא בידיעה. בידיעה שלא בראייה בממון היך עבידא. תן לי מאתים זוז שיש לי בידך. אין לך בידי. ולא הודיתה לי בפני פלוני ופלוני. יאמרו ואני נותן. זו היא ידיעה שאין עמה ראייה. אתון ואמרון. אין דאודי ליה ואין דגזליה לית אנן ידעין. ואין דאוזפיה לי נן ידעין. בראייה בלא ידיעה בממון היך עבידה. תן לי מאתים זוז שיש לי בידך. אין לך בידי. ולא מניתי לך במושב פלוני ופלוני. יאמרו ואני נותן. זו היא ראייה שאין עמה ידיעה. אתון ואמרין. אין מנה ואין דגזליה לי נן ידעין. ואין מישאל ליה לי נן ידעין. תן לי קנס בתי שהיא בידך. והוא אומר. לא נתחייבתי קנס מימיי. והעדים מעידין שנתחייב קנס. ולי נן ידעין אין קנס ברתיה אין קנס איתא אוחרי. אנסתה ופיתיתה את בתי. והוא אומר. לא אנסתי ופיתיתי אשה מימיי. ועדים מעידין שאנס אשה. ולי נן ידעין אין ברתיה הוה אין איתא חורי. הרגת שורי קיצצתה נטיעותיי. והוא אומר. איני יודע. חייב. אתה אמרת לי להרוג ולקוץ. הולכין אחר רוב נטיעות. מה הוא. הולכין אחר רוב נטיעות. אמר רבי חגיי אין הוה תוריה נגחן הוא מר ליה. אם היו נטיעותיו בטילות הוא מר ליה. אמר רבי יודן. אין אומר בממון. מאחר דו יכיל מימר ליה. אתה אמרת לי להרוג ולקוץ. אף על גו דו אמר ליה. לא הרגתי ולא קצצתי. פטור.