תלמוד ירושלמי שבועות פרק ד הלכה ז
משנה: משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז ולא נתן לי הרי אילו פטורים שאין חייבין אלא על שבועת ממון כפקדון: משביע אני עליכם כשתדעון לי עדות שתבואו ותעידוני הרי אילו פטורים מפני שקדמה שבועה לעדות: עמד בבית הכנסת ואמר משביע אני עליכם שאם אתם יודעים לי עדות שתבואו ותעידוני הרי אילו פטורין: הלכה: משביע אני עליכם כול׳. רבי יוסי רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר. רבי יעקב בר זבדי בעא קומי רבי אבהו. ואהן הין לא בצדק הוא. והין צדק אמר. בשעה שאמר הין שלצדק הוה. למה. משום שאינו יודע בהן או משום שאין מתכוין להן. מה נפק מביניהון. משכן שנים שנים. אין תימר משום שאינו יודע בהן. יודע בהן. הוי לית טעמא דלא משום שאין מתכוין להן.
