תלמוד ירושלמי שבועות פרק ז הלכה ב

משנה: הנגזל כיצד היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות. אמר לו תן לי כיליי שנטלתה והוא אומר לא נטלתי הרי זה נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר עד שתהא שם מקצת הודייה. כיצד אמר לו שני כיליי נטלתה והוא אומר לא נטלתי אלא אחד: הלכה: הנגזל כיצד כול׳. לתוך ביתו. לא לתוך חצירו. למשכנו. לא משום דבר אחר. אמר רבי יצחק. ובלבד בעדים. נכנסו שנים למשכנו. ייבא כהדא. יצא חבול מבין שניהן. שניהן ראויין למשכנו. ומה חמי ליה. בשראו שנים חובטין עליו במקלות. ראוהו זורק צרורות ונמצאו שם כלים שבורין נוטל בלא שבועה. מהו מיטעניניה מילין מפלגן. ייבא כדאמר רבי יוחנן. בר נש עתיר גו שוקא ומסכן גו ביתא. עתיר גו ביתא ומסכן גו שוקא. יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב. רבי בא משתעי. עובדא הוה באריסיה דבר זיזא דאפקיד גבי חד בר נש ליטרא דהב. מית בר זיזא ואריסיה דבר זיזא. אתא עובדא קומי רבי ישמעאל בירבי יוסי. אמר. ומאן לימא לן דכל מה דהוי לאריסיה דבר זיזא לאו דבר זיזא אינון. יתייהבון לבנוי דבר זיזא. אתון בנוי דבר זיזא. אמר. יסבון בנין רברבין פלגא ומן דקיקין רבון יסבון פלגא. דמך רבי ישמעאל בירבי יוסי. אתא עובדא קומי רבי חייה רובה. אמר. אין מהדא לית שמע מינה כלום. אית בר נש דלא בעי מפרסם נפשיה. יתייהבון לבנוי דאריסא. אמר ליה מריה דפיקדונא. כבר יהבית פלגא. אמר ליה. מה שנתת על פי בית דין נתתה. ומה שאתה נותן על פי בית דין אתה נותן. מהו דיימרון בני אריסא לבני בר זיזא. הבו לן מה דנסבתון. יכלין מימר לון. מה שנעשה על פי בית דין נעשה. מהו דיימרון דקיקייא לרברבייא. נחלוק עמכון. יכלין מימר לון. מציאה מצאנו. אמר רבי יצחק. אין בין רברבייא לדקיקייא אלא כמי שניתן להן מתנה.