תלמוד ירושלמי שבועות פרק ח הלכה ד

משנה: אמר לשואל איכן שורי אמר לו מת והוא שנשבר או נשבה או נגנב או אבד. נשבר והוא שמת או נשבה או נגנב או אבד. נשבה והוא שמת או נשבר או נגנב או אבד. נגנב והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד. אבד והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב. משביעך אני ואמר אמן פטור: איכן שורי אמר לו איני יודע מה אתה שח והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב או אבד. משביעך אני ואמר אמן חייב. אמר לנושא שכר והשוכר איכן שורי אמר לו מת והוא שנשבר או נשבה. נשבר והוא שמת או נשבה. נשבה והוא שמת או נשבר. נגנב והוא שאבד. אבד והוא שנגנב. משביעך אני ואמר אמן פטור. מת או נשבר או נשבה והוא שנגנב או אבד. משביעך אני ואמר אמן חייב. אבד או נגנב והוא שמת או נשבר או נשבה פטור. זה הכלל כל הנשבע להקל על עצטו חייב. להחמיר על עצמו פטור. הלכה: תני. לא להקל ולא להחמיר חייב. אמר רבי. מתניתא אמרה כן. אמר לשואל אמר לשומר חנם אמר לנושא שכר והשוכר. איכן שורי. אמר לו. מת. מהו שיאמר לו. בוא והשבע לי שלא נתתה עיניך בה לגוזלה. מכל מקום אינו משלם. מהו דיימר ליה. אפילו דאת יהב לי כמה דידי אנא בעי גבך.