תלמוד ירושלמי שביעית פרק ד הלכה ו

משנה: מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית. הפגים משהזריחו אוכל בהן פיתו בשדה. ביחילו כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בהן בשאר שני שבוע חייבין במעשרות. הבוסר משהביא מים אוכל בו פיתו בשדה הבאיש כונס לתוך ביתו וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע חייבין במעשרות. הלכה: המזנב בגפנים כו׳. מהו ביחילו רבי חייא בר בא אמר חייתה כמה דתימר וגם נפשם בחלה בי. כתיב ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל. רבי חייא בר בא אמר שתי תבואות אחת מן הבית ואחת מן השדה וכתיב מן השדה תאכלו את תבואתה. רבי יוסה בן חנינה בעי פגין מהו לעשות מהן מלוגמא מאחר שהוא אוכל בהן פיתו בשדה יהא אסור. או מאחר שהוא מכניסן לתוך הבית יהא מותר. תמן תנינן הפגין והבוסר רבי עקיבה אומר מטמא טומאת אוכלין. רבי יוחנן בן נורי אומר משיבואו לעונת המעשרות. תני כאן מיד ולית כאן מיד. רבי חנניה בשם רבי שמעון בן לקיש בפגי תאינים היא מתניתא הא בשאר כל הפגין אינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיבואו לעונת המעשרות. אמר רבי יוסה מתניתין אמרה כן הפגין משיזריחו אוכל בהן פיתו בשדה. רבי פדת בשם רבי יוחנן הכל מודין בשביעית. הכל מודין חברייא אמרין שאינן מטמאין טומאת אוכלין. הקור כעץ לכל דבר אלא שהוא נלקח בכסף מעשר וכפוניות לאוכלין נפטרות מן המעשרות. דרש רבי יודה בר פזי בבית מדרשא הקור אין קדושת שביעית חלה עליו. ורבי יוסה מפקדין על שואלייה ואמרין לון מן לכון מימר כן. והוון אמרין הוא אמר לן רבי יוסה מתניתא פליגא על רבי יודה בן פזי ומסייעה לן דתני הפגין של שביעית אין שולקין אותן ובמסוייפות מותר מפני שהיא מלאכתן. מאימתי אוכלין פירות כו׳. קור וכפניות הרי הן כעץ וכן אנו אומרים ועץ אסור לשולקו אלא בגין דקדושת שביעית חלה עליו לפום כן צרך מימר אסור. הבוסר משהביא מים כו׳. גבי בוסר מה אית לך אמר. אמר רבי אבון שכן דרך הקיהות אוכלות אותו.