תלמוד ירושלמי שבת פרק ט הלכה ז

משנה: המוציא קופת הרוכלין אף על פי שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת. זרעוני גינה פחות מכגרוגרת. רבי יהודה בן בתירא אומר חמשה. זרע קשואין שנים. זרע דלועין שנים זרע פול מצרי שנים. חגב חי כל שהוא. מת כגרוגרת. צפרת כרמים בין חיה בין מתה כל שהוא מפני שמצניעין אותה לרפואה. רבי יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא מפני שמצניעין אותו לקטן לשחק בו: הלכה: ז. וקשיא. אילו הוציא והוציא בהעלם אחד כלום הוא חייב אלא אחד. למי נצרכה. לרבי אליעזר. שלא תאמר. מינים הרבה ייעשו בהעלימות הרבה ויהא חייב על כל אחת ואחת. לפום כן צרך מימר. אינו חייב אלא אחת. זרעוני גינה פחות מכגרוגרת. רבי יהודה בן בתירא אומר. חמשה. מה טעמא דרבי יהודה בן בתירא. שכן דרכן להיזרע בערוגה. זרע קישואין שנים. זרע דילועין שנים. זרע פול מצרי שנים. תני. חטים מדיות שתים. רבי שמואל בשם רבי זעירא. חיטין על ידי שהן חביבות עשו אותן כשאר זירעוני גינה שאינן נאכלין. חגב חי כל שהוא. מת כגרוגרת. הדא דאת אמר. בטהור. אבל בטמא כמלוא פי הכלב. צפרת כרמים בין חיה בין מתה כל שהיא. שמצניעין אותה לרפואה. אמר רבי אחא. שכן אשה סטיפה מושחת ממנה והיא מתרפא. תמן אמרין. מאן דבעי ניפרוש מן דרך הארץ אכיל פלגא ושביק פלגא. שלשמאל אסור ושלימין מותר. אבד כל שהוא חסר כל שהוא אין לו תקנה עולמית. כיצד הוא עושה. אמר רבי יוסי בירבי בון. יהב לה גו צלוחית דבש. רבי יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא. הא טהור בין חי בין מת כגרוגרת. רבי יהודה כדעתיה. דרבי יהודה אומר. אוכלין טהורין אין משחקין בהן. והא כתיב התשחק בו כצפור. לא היתר מן כלל איסור הוא. והא כתיב כצפור. אמר רבי מתניה. מכיון שהיא מחוסרת שחיטה כטמיאה היא.