תלמוד ירושלמי שבת פרק כ הלכה ה
משנה: הקש שעל גבי המיטה לא ינענענו בידו אבל מנענעו בגופו אם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו. מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין. ושל כובסין לא יגע בו. רבי יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כליו ושומטן: הלכה: הקש שעל המיטה. מתניתא בשלא ישן עליו מאתמול. אבל אם ישן עליו מאתמול כגופו היא. אמר רבי יעקב בר אידי. ראשונים היו שואלין. מהו שינענענו דרך אצילי ידיו. אמר רבי ינאי. קרוח קריחה קפוח קפיחה שפוך צנינים על מאן דעדי ליה. נפל ביתיה על מאן דרויה עליה. תני רבי חייה. הדין דין לעני. והתני. מודין חכמים לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין. בשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין. בכלים. בשבת מותר ואין צורך ביום טוב. הדא אמרה. מכבש עשו אותו כקרקע. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. של כובסין לא יגע בו.
