תלמוד ירושלמי תענית פרק ג הלכה ד

משנה: וכן עיר שיש בה דבר או מפולת אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבה אומר מתריעות ולא מתענות. הלכה: מותנא הוה בציפורין. לא הוה עליל גו אשקקה דהוה רבי חנינה שרי בגויה. והוון ציפוראיי אמרין. מה ההן סבא בינכי ויתב שלם הוא ושכונתיה ומדינתא אזלא בבאישות. עאל ואמר קומיהון. זמרי אחד היה בדורו ונפלו מישראל עשרים וארבעה אלף. ואנו כמה זמרי יש בדורינו ואתם מתרעמין. חד זמן צרכון מיעבד תעני ולא נחת מיטרא. עבד רבי יהושע [תעניתא] בדרומא ונחת מטרא. והוון ציפוראיי אמרין. רבי יהושע בן לוי מחית מיטרא לדרומאיי. ורבי חנינה עצר מיא מן ציפוראיי. צרכון מיעבד זמן תיניינות. שלח ואייתי לרבי יהושע בן לוי. אמר ליה. מישגח מרי מיפוק עימן להתענות. נפקון תריהון לתעניתא ולא נחת מיטרא. עאל ואמר קומיהון. לא רבי יהושע בן לוי מחית מיטרא לדרומאיי ולא רבי חנינה עצר מיטרא מן ציפוראיי. אלא דרומאיי ליבהון רכיך ושמעין מילה דאורייא ומתכנעין. וציפוראיי ליבהון קשי ושמעין מילה דאורייא ולא מיתכנעין. מי עליל תלה עינוי וחמא אוירא שייף אמר. עד כדון הכין. מיד נחת מיטרא. ונדר על גרמיה דלא למיעבד כן תובן. אמר. מה אנא מימור למרי חובא דלא יגבי חוביה. רבי זעורה בשם רבי חנינה. מה יעשו גדולי הדור ואין הציבור נידון אלא אחר רובו. שכן מצאנו שכל שלשים ושמונה שנים שהיו ישראל כמנודים לא היה מדבר עם משה. שנאמר. ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב המחנה. מה כתיב בתריה. וידבר יי אלי לאמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. מה יעשו גדולי הדור ואין הציבור נידון אלא אחר רובו. שכן מצאנו שאילולא שאמרו ישראל בהר הכרמל יי הוא האלהים יי הוא האלהים לא ירדה האש מן השמים ושרפה את הקרבנות. רבי יהושע בן יאיר בשם רבי פינחס בן יאיר. שלשה ברא הקדוש ברוך הוא ותהא שבראן. ואילו הן. כשדים וישמעאלים ויצר הרע. כשדים הן ארץ כשדים זה העם לא היה. הלואי לא היה. ישמעאלים. ישליו אוהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו. יצר הרע. ביום ההוא נאם יי אוספה הצוליעה והנדחה אקבצה ואשר הרעותי. רבי ברכיה רבי אבא בר כהנא רבי יהושע בן יאיר בשם רבי פינחס בן יאיר. הרי הוא כאילו הריעותי. רבי ליעזר עבד תעני ולא איתנחת מיטרא. עבד רבי עקיבא תעני ונחת מיטרא. עאל ואמר קומיהון. אמשול לכם משל למה הדבר דומה. למלך שהיו לו שתי בנות אחת חצופה ואחת כשירה. אימת דהות בעייא ההיא חציפתא עלת קומוי. הוה אמר. יבון לה מה דהיא בעייא ותיזיל לה. ואימת דהות ההיא כשירתא עלת קומוי. הוה מאריך רוחיה מתחמד מישמוע שועתה. ואית שרי מימור כן. אלא שלא לחלל שם שמים בירבי אליעזר. רבי אחא עבד תלת עשרה תעניין ולא נחת מיטרא. מי עליל פגע ביה חד כותיי. אמר ליה. רבי. רבי. עצור גולתך מן מיטרא. אמר ליה. חייו דההוא גברא. שמייא מיעבד ניסין ושתא מצלחא וההוא גברא לית הוא מיחי. ועבדון שמיא ניסין ואצלחת שתא ומית ההוא כותייא. והוון כל עמא אמרין. איתון חמון פורין דשמש. וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. שכן מצאנו ביום הכיפורים. מתענין ולא מתריעין. רבי עקיבה אומר מתריעים אבל לא מתענין. שכן מצאנו בראש השנה. מתריעין ולא מתענין.