חובת מזוזה הוא מה"ת על כל בית שאדם דר שם ויש שם פתח חייב לקבוע בפתח מזוזה שהוא פרשת שמע ופרשת והיה

על מי חל החיוב

חיוב מזוזה חל על הבעלים שדר בביתו אבל אם אינו דר שם אין חיוב רק מצד שהוא שלו ואדם שדר בבית שאינו שלו אין חיוב מה"ת אלא מדרבנן משום מראית עין משום שמחזה כשלו

חובת הדר ולא על בעל הבית

הבעלים = חייב משום

שוכר = חייב משום מראית עין שנראה כשלו

• שוכר או שואל, פחות משלושים יום אי"צ מזוזה שלא חשב דירת קבע. יותר משלושים יום חייב מדרבנן דשכירות ושאילה לא קניה

זכות השתמשות = אין החיוב מוטל על המשתמש אלא על הבעלים

• אדם שהולך כך יום אל המשרד אין החיוב מוטיל עליו שהמקום אינו שלו
• אורח אצל בעל הבית
• אשה אצל בעלה
• בן אצל אביו

בעלים אינו יהודי

לט"ז יש מיעוט מ'למען ירבו ימיכם' ולא של עכו"ם ולש"ך אין היתר רק אם הוא מצב של סכנה או בזיון אבל אין לו היתר בעצם מזה שהבעלים אינו יהודי

בית

ד' על ד'

מרובה

מקורה

גבוה י'

תשמישי דירה

תשמושים שנחשב דירה

אכילה ושתיה / שינה = פשוט שהם דירה וחייב מה"ת ואין שום שימוש של גנאי מבטיל הדירה

• חדר שאיש ואשה ישנים שם אע"פ שעושין שימוש של גנאי לא מבטיל שם דירה [אלא שצריך לכסות המזוזה]
• חדר של תינוקית שיש בו טינוף בימם ההם

עוסק שם = חייב (מה"ת) אבל בית הכסא ובית המרחץ אינו דירת כבוד פטור

• חנות שהוא קבוע (ומניח שם סחורה בלילה) הוי דירה
• לימד הוי דירה אלא שבית המדרוש מיעוט הקרא משום שהוא דירת קודש
• בית הכסא אם לא שמיעטו הכתוב היה נחשב כעוסק שם

נכנס ויצא = מח' ראשונים אם יש חיוב מדרבנן ופוסקינן דחייב אבל אם עושה שם דברים של גנאי פטור

• אוצרות יין ושמן אם נכנס ויצא משם הוי דריה [אע"פ שאינם מחוברים לבית דאם הם מחוברים מחיובים מפני שבטילים לבית]

לראות או לאויר

• כל דרך לילך לבית כבית שער / מרפסת / חדר המדרגות אינו דירה מה"ת [ואם מחובר לבית עי' לקמן] וי"א דמדרבנן הוי שימוש המחייב
• שומר במוגדל כנראה שאין זה דירה שאינו רק להסתכל משם והסתכלות אינו שימוש (ואינו כלימוד שהוא 'עוסק' בלמידו אבל על הסתכלות לא שייך עוסק בהסתכלות)
• מקום המיוחד לאויר כגינה שאינו עוסק שם רק מטייל אינו זה עסקה

דירת קבע

אפי' אכילה ושינה שהם ודאי נחשב מתשמשי דירה אבל אם אינם קבע אינו נחשב דירה

• בית שבספינה פטור דאינו קבע אפי' שהספינה הולך יותר מל' יום אבל אם הספינה מעוגנת במקום אחד ל' יום חייב
• סוכה שסותרים לאחר החג אינו קבע לגבי חיוב מזוזה אבל אם הוא חלק מביתו רק מגביע הנסרים ומסכך אז חייב במזוזה
• חנות שבירד אינו חייב כ"ש מסוכה שסותרו בכל יום ואינו מניח שם כלום אבל אם מניח בתוכו סחורה ו

תשמישי דירה שמיעוט הכתוב

• ביתך – ולא קודש
• ביתך - ולא בית הכסא
• לט"ז ביתך - ולא של עכו"ם [שותפות אם עכו"ם]. ולש"ך אין זה לימוד אלא במקום סכנה אינו מחיוב

מקומות שבטלים לבית [אע"פ שמצד עצמם פטרים]

מקומות שבפני עצמם אינם מחיובם במזוזה בין מצד שאין להם דין 'בית' ובין מצד שאין להם דין 'דירה' יכולים ליהות בטילים לבית שהוא מחיוב באופן שהם מחוברים לבית ויש רשאונים שלמדו זה מדכתיב ובשעריך שכל החיוב אינו אלא משום הבתים שבתוך העיר

אבל אם אין להם דין 'פתח' אע"פ שהוא פתוח לבית אינו מחיוב

שערים

פתח

שני מזוזות ומשקוף

מזוזה או משקוף שאינם מחולקים אלא נעשו כשני החומה אינו נחשב כמזוזנ או חומה

אם אינו נראה מצד אחד אחד משני המזזות או המשקוף....?

עגול מלמעלה נחשב משקוף מטעם חוקקין

גבוה י' ורחב ד'

השתמשית בפתח בכניסה ויצאה

פתח שאינו אלא ליציאה

כשיש שני פתחים אחד קבע ואחד עראי שהם דרך כניסה לבית

בית [המחיוב במזוזה] הפתוח לחדר שאינו מחיוב במזוזה הגם שאותו חדר אינו מחיוב י"א שמחיוב על הכניסה מחדר לבית מצד שנכנס לבית (ולא מצד שבטל לבית) ולי לא נראה סברה זו שהוא כנכד הפשטות שהוא פטור ממזוזה

גדר פתח ואימתי חולק ליהות פתח אחר / חלון / פרוזדיר

שני פתחים הסמוכים זה לזה [מה נחשב הפסק בין פתח לפתח]

עובי הפתח פתח שהוא עב מאוד עד כמה נחשב כפתח ומאימתי מתחיל ליהות פרוזדיר

חלון סמוך לפתח

מקום קביעת מזוזה בפתח

ביתך - דרך ביאות האדם

מקום קביעות גובע המזוזה - שליש העליון

דרך קריאתו הוא חלק מדרך ביאת האדם

בית חלוק בתוכו שיש בו שני פתחים לרה"ר

קבעין במזוזה של צד ימין של ביאת האדם שהולכין אחר רוב בני אדם

כשיש שני פתחים לרה"ר ...

• הכר בציור
• דרך ביאתו

הקיש לתפילין וקשרתם וכתבתם

בשעריך – שיהא המזוזה נקבע בשער בחלל הפתח

טפח הסמוך לפתח – נחשב כפתח

תלאה במקל שאינו נקבע במזוזה עצמה אע"פ שהוא בתוך החלל הוי חסרון של בשעריך

אחורי הדלת

ויצא בזה ג' שיטות מבין ראשונים ואחרונים

• יש שלמדו שפסול אחורי הדלת הוא משום ו'בשעריך' שאינו בחלל הפתח ולפי זה אין נ"מ אם הוא לפני הדלת או אחורי הדלת כל שאינו בתוך החלל פסול
• יש שלמדו שפסול אחורי הדלת הוא משום דרך ביאתך ולפי זה הוא פסול דוקא אחורי הדלת שאין רואים אותו בדרך ביאתו לבית אבל לפני הבית כשר כן העולם נוהג
• יש שלמדו שאינו פסול כלל אלא מצוה לכתחילה

כיצד קבעה וברכתה

תעשה ולא מן העשוי

גנאי / סכנה / בזיון - מזוזה

גנאי

סכנה

בזיון

כתיבות מזוזה

כסדרן

• בפרשה עצמה

פתיחה / סתימה

הקלף

• צריכה עיבוד לשמה
• קלף אחד דוקא כתבה בשני קלפים אע"פ שתפרם פסולה
• לא יכתוב על ס"ת או תפילין שבלו משום דהוי מוריד מקדשתן

הדיו

• דינו כמו ספר תורה עי"ש

האתיות

• צריכה תגין של שעטנ"ז ג"ץ כמו ספר תורה עי"ש כל דיני אותיות

שרטיט

• צריכה שירטוט ואם כתבה בלא שירטוט פסולה

השורות שיטין

לכתחילה יהא כל השורות שוות שלא תהא אחד מהשורות אורך מחבירו. אבל אם האריך בשורה אחת יותר מחברתה כשירה

ובלבד שלא יעשה אחד מצורות דלהלן שהם פסולים

• לא יעשה כקובה
• כזנב
• כאהל
• כעוגל

מנהג פשוט לעשות כ"ב שיטין כסדר זה:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד: וְאָהַבְתָּ אֵת

יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם

לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ

וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת

בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: |

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה

אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ

בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ

יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי

עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם

פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים

וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת

הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ

וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהֹוָה נֹתֵן לָכֶם.

וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם

אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם

אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ

בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ

וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה

אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם

עַל הָאָרֶץ:

גלילות המזוזה

מנהג לכתוב שם ש-די מבחוץ

מנהג לכתוב כוז''ו במוכס''ז כוז''ו מאחורי הקלף כנגד השם י-הוה אלוקינו י-הוה וכתבו על ראשו כדי שיהא נגד ה' אלוקינו ה'

אסור להוסיף שום דבר בפנים ממזוזה

משום איסור בעל תוסיף שמראה שמצות השם אינו אלא לשמירה אבל מבחוץ מותר

סגולת המצוה