1 ד' סוגי רשיות
רשות הוא שטח מוגבל מיוחד לאיזה השתמשית
רה"י
רה"י הוא אפי' באמצע רה"ר, מותר לטלטל בתוכו ואסור להוציא מרה"י לרה"ר
מחיצות
מחיצה - מבדיל שטח להיות רשות לעצמו
מחיצה גבוה י' טפחים
- מחיצות
- חריץ / בור – אע"פ שהמחיצה המבדילו מרשות אחרת הוא למטה
- כלים, תיבה / כורת המונח ברה"ר – אע"פ שאינו קבוע
- גידוד חמשב ובנה מחיצה חמשה מצטרפין לעשרה
מחיצות ע"י לבוד
- קנים
- חבלים
מחיצות ע"י גוד אסיק
- תל – אע"פ שאין לו מחיצות צדדי התל נחשב כמחיצה למעלה (גוד אסיק)
- גג הבולט על המחיצות לא אמרינן גוד אסיק
חוזיק המחיצה - לעמוד ברוח מצויה
- אילן שנופו מגיע לארץ צריך שיהא עומד ברוח מציוה
מחיצה לשם....
שמירה
צניעות אינו מחיצה
שפוע המחיצות = כל שמתלקט ד"א בגובה של י' טפחים נחשוב כמחיצה זקוף
מחיצות בני אדם = חשוב מחיצה ועי' בהל' בונה אם מותר לעשות מחיצה בשבת
מחיצות הנעשית בשבת
מחיצות תליות – מחיצות באויר לגבי שטח למטה
במים הקילו
פתח במחיצה
'מוקף' מחיצות
כמה מחיצות
מה"ת סגי בג' מחיצות מדרבנן בעי ד' מחיצות והם אמרו שאותו מחיצה רביעית סגי בלחי או קורה
דיני לחי וקורה
נפרצה במליאו למקום האסור לו אע"פ שהוא רשות היחוד אבל יש שם איסור טולטול מצד דין אחר
- רשה"י הנפרץ במליאו למקום שאסור לטלטל אסרו חז"ל לטלטל גם ברה"י שמא יוציא להרשות שאסור שם בטילטל
- ואם יש איזה הכיר מותר כגון דבין מקום ההתיר למקום האסור יש איזה מחיצה או אפי' דין מחיצה אבל אם ההכיר הוא באמצע משום ההתיר או באמצע מקום האסור אין התיר כיון שאינו מזכירו שלא יבא להאיסור
- הוא 'מקום האסור' מצד האדם כגון שכלה שם תחימו מח' רב נחמן ורב הונא ריש פרק ד' עירובין רב נחמן לא מחשיבו כמקום האסור ורב הונא מחשיבו למקום האסור
פרוץ מרובה על העומד
גדר פתח במחיצה
- עד י אמות נחשב כפתח
מוקף לשם דירה בית מבית סאתים
אופנים למעט הבית סאתים
מה נחשב הקיף חדש לשם דירה
- להגדיר בו פרצה של יותר מי' אמות דשאז נחשב כאינו מוקף כלל
שטח רה"י
שטח מינימום שיהא נחשוב כרה"י
שטח ד' על ד' טפחים שראוי להשתמש בו
מח' אם בעינן מקום ד' על ד' בכל אופן ולפי"ז החשבון יהי' ה' טפחים וג' חומשי טפח והכרעת אחרונים דבעינן רק דע"ד
דע"ד בעינן שתהא מרובע
- עגול שרחבה ד', אין לו דע"ד מרובע בתוכו
מח' באופן שיש דע"ד על גבי עובי המחיצות [ואין בתוכו חלל דע"ד] אם נחשב כאילו מונח עליה דף שיחשוב על גביו דע"ד
לא נחשב כדע"ד ע"י חוקקין
ע"י לבוד נעשית כמקום דע"ד
חלל ד' על ד' גובה י' טפחים
- אם עובי המחיצות ממעט מדע"ד אינו רה"י
- אם הגג ממעט מחלל י' אינו רה"י
התפשטות רה"י
התפשטות הוא דאע"פ שאין לו המחיצות ואין לו שטח דע"ד ואין לו חלל רה"י אם כל זה נחשב כרה"י
חורי רה"י - שפעמים משתמשים שם בני רה"י
בין אם פתוח רק כלפי רה"י ובין שהוא מעבר לעבר לרה"ר
אם נמוך מי' ופתוח מעבר לעבר לרה"ר מח' אם נחשב כרה"י או כרה"ר – כיון שהוא נמוך אין דרך לבני רה"י להשתמש שם
אם אינו בו דע"ד מח' אם נחשב רה"י
חלונות שיש לה זוזין הבולטים מן הכותל
גג הבית שיש לה חלון פתוח להבית שאפשר להשתמש בגג דרך שם
עולה עד לרקיע [למעלה] – משא"כ כשיש רה"י, אין למטה הימנה נעשית רה"י
- נעץ קנה גבוה מאה אמה וזרק על גביו
- בית שאין לו חלל הנצרך לרה"י אע"פ דעל גביו הוי רה"י אין תוכו נעשית רה"י
על גבי עובי המחיצות נחשב כרה"י [אע"פ שאין להם דע"ד] - מצד שהם עושים רה"י
דוגמאות רה"י
רה"ר
מקום הילך לרבים ומיוחד לרבים דוקא חיובי, אסור להעביר ד"א ברה"ר ואסור להכניס לרה"י ולהוציא מרה"י
מקום הילך רבים
מח' אם בעינן ששים רבוא
מח' אם בכל יום יהא הילך של ששים רבוא או שישמש לששם רבוא
דגמאות:
- רחובות
- ושוקים
- דרכים שהולכים מעיר לעיר
רוחב ט"ז אמה
אם מופסק במחיצה י' מפסיק הט"ז אמה
אם הוא הפסיק למטה כגון חריץ לכאורה אינו מפסיק אע"פ שחשוב הפסיק לגבי הילך הרבים
אם חלק מקורה וחלק אינו מקורה אינו ממעט מדידות ט"ז אמה
אינו מקורה
דכל קירו מצמצם
קירו שאינו דע"ד אינו נחשב קירו
קירו עראי אינו קירו
אילן לדעתי אינו קירו
- וכן כל OVERPASS
רחובות שאין להם חומה
פלטיה הוא רה"ר בין יש לעיר חומה ובין אין לעיר חומה דיש בה רה"ר בפני עצמה משא"כ רחוב נעשית רה"ר רק ע"י שהוא מחביר שתי עיירות וחומה מבטיל
יש לו חומה אבל מפולש משער לשער נחשוב כאין לו חומה
דלתות החומה אע"פ שנעילות רק בלילה נחשוב כיש לו חומה
יש דלתות הראיות לנעול ואינם נעולים מח' אם נחשב כיש לו חומה
התפשטות רה"ר
התפשטות רה"ר הוא דאע"פ שין לו בפני עצמו גדרי רה"ר אין בו הילך הרבים ולא רחבה ט"ז ומקרה אם כל זה הוי רה"ר מצד שרבים הולכים / משתמשים שם
עד עשרה טפחים [למעלה מי' אינו רה"ר]
אם כל קרקע רה"ר הולך למעלה מי' כגון רחוב שנעשה גשר מודדין התחלת י' מקרקע הגשר
דין זה נוגע רק כשמניח על דבר שאינו מוכשל להילך הרבים
- זרק גרוגרת על כותל רה"ר אינו נחשב הנחה ברה"ר רק למטה מי'
- אדם שעומד חשוב הנחת גופו כהנחה ברה"ר רק כשמחזיק חפץ למטה מי'
כל שהוא בתוך ג' מעל גבי קרקע – [למעלה מג' אינו עוד רה"ר אלא מקום פטור / כרמלית עי"ש]
- קוץ
- צואה
- חורים בכתלים [למטה מג']
- גומא עמוק ג'
מבואות הפתוחים לרה"ר
אינו פתוח רק מצד אחד אינו רה"ר
מפולש משני צדדים לרה"ר והולך 'לאורך' רה"ר אם הוא בי"ג אמה ושליש ואם הוא פחות מי"ג אמה ושליש מח' אם נחשב כרה"ר
מפולש משני צדדים לרה"ר והולך 'לרוחב' רה"ר ורחבה י"ג אמה ושליש מח' אם נחשב כרה"ר אבל פחות מי"ג אמה ושליש לכו"ע אינו נחשב כרה"ר
בין העמודים, עמודים הם העומדים ברה"ר ותולין בו הסוחרים פרקמטיא
מח' אם נחשב כרה"ר או מאחר דמפסיק הילך הרבים לא הוי עוד רה"ר
רקק שהוא מקום פטור שרבים הולכים בו או אפי' מדלגים עליו
חורי רה"ר
רבים מכתפים עליו
- כגון עמוד גבוה ט' ורבים מכתפים עליו ולכאורה ה"ה לכל
מקום פטור
מקום פטור אינו מקום חיובי כמו רה"י שיש לו הגדרות של מקום יחיד וכמו ורה"ר שיש לו גדרים של מקום רבים משא"כ מקום פטור כל שאינו בגדרי רה"י או רה"ר הוי מקום פטור מה"ת
ועי' לקמן דחז"ל אסרו כמעט כל מקום פטור שדינו ככרמלית
דוגמאות
שלילי כל מקום בעולם נעשה פקום פטור חוץ אם רה"י או רה"ר
- הרים
- ים
- בקעה
- איצטונית, מקום שלפני החניות שיושבים שם הסוחרים
- אצטבא, עמוד
כל שאינו רה"י הוי מקום פטור
כשאין לו המחיצות הנצרך לרה"י
כשאין לו שטח מינימום של רה"י
כל שאין רה"ר הוי מקום פטור
כשאינו הילך לרבים שתהא נחשב כרה"ר
רה"ר שאינו רחבה ט"ז אמה
רה"ר מקורה
רה"ר שיש לו חומה
למעלה מי'
כרמלית - דין דרבנן
רשות דכרמלית אסרו חז"ל שיהא כרשות בין רה"י לרה"ר, ולכך כל מקום יחוד שהוא קצת הילך לרבים נעשה כרמלית, וכל מקום פטור שהוא קצת הילך לרבים נעשית כרמלית, אבל דין תורה עדיין יש עליו לחומרא וחז"ל הרכיבי דיני כרמלית קצת מגדרי רה"י כגון דע"ד וקצת מגדרי רה"ר כגון עולה עד י' וגם מגדרי מקום פטור
גדרי כרמלית
מקום דע"ד
- צ"ע אם מודדין דע"ד כגדרי רה"י
אין כרמלית בכלים
התפשטות כרמלית
חורי כרמלית אינו נידון כחלק מכרמלית אלא נידון בפני עצמה
מאחר דאינו מוקף מכל צד לא אמרינן מצא מין את מינו
מצא מין את מינו אף מקום פטור שהוא בתוך כרמלית בתוך י' של קרקעית הכרמלית נעשית כרמילת אבל רק כשמקיפו מכל צד
עולה רק עד י'
מודדין התחלת י' מכל שטח שהוא דע"ד
- זוזין הבולטין אע"פ שהוא למעלה מי' מקרקע העולם מודדין מהזוז עצמו כיון שהוא דע"ד
- במים מודדין התחלת י' טפחים מעל פני המים
מקום פטור מה"ת הנעשית כרמלית
כל מקום פטור נעשית כרמלית אם יש לה גדרי כרמלית הנ"ל
- בית שאין תוכו