דרגת האיסורים מחמור על הקל

איסור דאורייתא

כל איסורי דאורייתא בשבת שהוא חייבי כריתות שווה

איסור דרבנן

ישראל לעשות איסור דרבנן - של מלשאצ"ל

כיון שהוא קרוב לדאורייתא שאינו אלא במחשבה שמחלקה לדרבנן ועוד לקצת ראשונים חייב מה"ת

ישראל לעשות איסור דרבנן כדרכו א. כל גדרים שהרחיבו חז"ל על איסורי דאורייתאכל גזירת חז"ל אטו דאורייתא,ג.

איסור דרבנן סתם

ישראל לעשות איסור דרבנן - של דאורייתא בשינוי,

כיון שהוא בשינוי הוי בבחינות מילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן

ישראל לעשות איסור דרבנן - לצוות עכו"ם לעשות איסור תורה

כיון שישראל בעצמו אינו עושה המלאכה

ישראל לעשות איסור דרבנן – שעושה איסור מה"ת אבל אינו מתכווין לכך ולא ניחא ליה

ישראל לעשות איסור דרבנן – מלשאצ"ל שהוא הפוך מתכלית המלאכה ומצירות המלאכה (1)

ואפי' למ"ד מלשאצ"ל חייב מודה הכא דפטור דהוי איסור קל

שבות דשבות

כל תרי דרבנן (בלי שינוי) כגון סחיטות שערות והולך לאיבוד

אין לי בירור בזה ומסתבר שדינו כשבות דשבות

ישראל לעשות איסור דרבנן (אפי' דרגה של 2 שעושה מלאכה שאינה צריכה לגופה) ע"י שינוי

ישראל לצוות עכו"ם לעשות איסור דרבנן רחיצה חשבו חז"ל כחומרת שבות דשבות

עובדא דחול

עובדא דחול שאינה משום מלאכה

(1) כעת לא מצאתי רק דש ומכה בפטיש וצידה שהם מלאכת שעצם המלאכה הוא רק כשצריך לתכלית

1

2

3

• פחות פחות מד"א ברה"ר
• להוריד דבר מעל גבי עץ לח (בין השמשות)

4

5

6

7

8

9

סדר הקדמה שיבחור לו האדם כשהתירו לו איסור דרבנן – [מקל לחמור]

כללי

אמירה לעכו"ם לעשות מלאכה דאורייתא שהישראל אינו עושה בידים

איסור דרבנן גזירה אטו דאורייתא

איסור דרבנן בגדר דאורייתא [חז"ל מוסיפין בכמה מקומת דהוי תיקון הגם דמה"ת אינו תיקון]

איסור דאורייתא באינו מתכווין / אינו צריך לגיפא /

איסור דאורייתא = אסור

בציור שחשכה לו בדרך בער"ש

כתבי קודש מוניח בבזיון

בדליקה

כשנשבר לו חביות

בחולה

כללי דיני התיר באיסורי דרבנן

כשמתירים איסור דרבנן אין ענין לחפש אופן שמותר לכתחילה כגון באופן שמתירים איסור דרבנן של כגון הכל חולים אצל צינה ומתירים לו לומר לנכיר לעשות הסקה שהוא איסור תורה אין חיוב לומר לעכו"ם ברמיזה וכדומה אלא מותר לכתחילה לומר לו בפירוש כן מוכח מסתימות הפוסקים וממנהג העולם

חוץ במקום הזיק שאז כשמיסר ההזיק אין עוד שום סיבה לחלל השבת יש חיוב להשתתל להיסר ההזיק בלי איסור משא"כ במקום צער שהוא דבר שיש עכשיו בעצם האדם התירו חז"ל מה שהתירו אבל הזיק אינו כ"כ בעצם כאן