התיר דאי לא שרית ליה וכו
היתר דאדם בהול על ממונו
התיר דאדם בהול מצאינו בכמה דוכתי אבל בכל מקום יש לה גדרים שונים דחז"ל שקלו דמצד אחד אי מתירין לו יש סברא שיבא לעשות גם אסירי תורה בשוגג מתוך שהתירו לו ישכח שהיום שבת ומצד אם לא מתירים יבא לעשות איסור תורה במיזוד ובכל מקום מציאנו אסירום והתירים שונים – והכא נבאר רק 'ההתירים' דאדם בהול ולא האיסורים [ולגבי האסורים ע"ע באיסור דאדם בהול]
ר' זושא דכל ההתיר דאי לא שרית הוא בדרך איסור כלפי איסור כאילו איזה איסור אנו מתירים כדי להצילו מאיסור היותר חמור דרך משל אם הוא איסור מוקצה שהוא איסור קל מתירים גם על איסור דרבנן אבל אם הוא איסור דרבנן יותר חמור בעינן יותר
מי שהחשיך לו בדרך בער"ש –כדי שלא יבא לידי הוצאה או מחמר
- אמירה לעכו"ם
- קנין ??
- טולטול מוקצה
- חרש שוטה וקטן שהוא ג"כ איסור דרבנן כשהם עושים איסור מצד חינוך יש עליהם איסור מדרבן
- מחמר פחות מד"א
- נותן לחבירו כל ד"א
- הוא עצמו נטלו פחות פחות מד"א
- רץ בלי עקירה (עקירה בער"ש)
מכס
ישראל הקונה מכס מותר שיהא לו קבלן עכו"ם לקבל במכס דאי לא שרית ליה יבא לקבל המכס בעצמו ויבא לכתוב שהוא איסור תורה וזה לכו"ע מותר אבל אם אין חשש שיבא לכתוב אלא שיעשה איסור דרבנן להט"ז יש התיר גם כדי שלא יבא לידי איסור דרבנן חמור ולמ"א אין התיר לעבור על איסור דרבנן רק כשיש חשש שיבא לידי איסור תורה
בדליקה
בדליקה לא התירו מצד בהילתו רק להפיך אסרו דבר המותר שחששו דאם יתיר לו יבא לכבות בשוגג ע"ע באיסור דאדם בהול ליותר דיני דליקה
- למעשה אינו 'מותר' בדליקה רק מוקצה, המתיר הוא דעת בעל התרומה ומח' אחרונים בטעם שיטתו שדמתיר מוקצה א' משום מצד בהילות מותר כל איסור דרבנן ב' דבכל פסידה התירו מוקצה. ואנו מחמירן כב' דעות, כדעה א' דלא מקילין בכל מקום פסידה רק בדליקה כשיש בהילות וכדעה ב' דרק מוקצה התירו בדליקה ולא שאר איסורים
מת בדליקה התירו איסור מוקצה
אבל כל שיכול למעט צריך למעט באיסור מוקצה צריך למעט שיניח עליו ככר או תינוק [עי' יותר פרטי דינום במוקצה] אבל אם אין לו ככר או תינוק יכול לטלטול בלא ככר או תינוק ומשום כבוד המת לא היה מותר לטלטול אם לא היה לו ככר או תינוק
הפסיד הבא פתאום –כדי שלא יבא לידי הוצאה
- כל המציל אינו מפסיד
נשברה חביות –כדי שלא יבא לידי הוצאה
בגניבה -כדי שלא יבא לחפור בקרקע להצניא מעותיו
- התירו מוקצה והצאה?? ע' שלד ס"ב
בהמתו שאחזה דם - כדי שלא יקיז דם בעצמו שהוא איסור חובל
- התירו אמריה לעכו"ם על הקיז דם [איסור חובל] כדי שלא תמות בהמתו