איסור דאדם בהול ויבא לעשות גם איסורי תורה

איסור דאדם בהול מצאינו בכמה דוכתי אבל בכל מקום יש לה גדרים שונים דחז"ל שקלו דמצד אחד אי מתירין לו יש סברא שיבא לעשות גם אסירי תורה בשוגג מתוך שהתירו לו ישכח שהיום שבת ומצד אם לא מתירים יבא לעשות איסור תורה במיזוד ובכל ציור וציור מציאנו אסירום והתירים שונים – והכא נבאר רק 'האיסורים' דאדם בהול ולא ההתירים

חז"ל אסרו אך ורק בב' ציורם שאם יתירו לו ישכח שהיום שבת ויבא לעבור על איסורים בשוגג והם דליקה ונשברה חבוית

בדליקה – אוסרינן את ההתיר, אסרו להציל כדי שלא יבא לידי כיבוי ולידי הוצאה

רק כשיש חשש שיבא לידי איסור שיעבור על איסור תורה אבל אם ממילא מותר לו לכבות מצד פקוח נפש מותר גם להציל כל מה שירצה

אע"פ שהוא כיבוי דרבנן מאחר שהוא מלאכה שאינה צריכה לגופה מ"מ מחשבינן כעין דאורייתא

דוקא כשהוא בהול יש איסור אבל קודם שהגיע למצב דליקה רק דיש חשש דליקה לא אסרו

צ"ע משום טרחה והכנה

למי אסרו – להאדם שיש בהילות

לא אסרו חז"ל אלא לאדם ולבני ביתו שמצילים 1חפציהם שלהם 2מבית שהדליקה בו, ודוקא כשיש ב' תנאים אילו אז בהול וחיישנין שיבא לכבות בשוגג. ולכן יכול לומר לאחרים בואו והצילו לכם כיון שמצילין דברים שאינם שלהם

• חפציו שלו: משא"כ אדם המציל חפצים של חבירו [ואינו קונה לעצמו דאם קונה לעצמו הוי הוא עצמו הבעלים] אע"פ שנכנס לתוך הבית שהדליקה בו לא אסרו שאינו בהול כ"כ על הצלת ממון חבירו
• מבית שהדליקה בו: שאר בתים סביב שעדיין לא בא לשם הדליקה מותר להציל חפצים ולא אסרו חז"ל כלום כיון שאינם בהילום כ"כ

לאיפה אסרו להציל

מאחר שסיבות החשש הוא ג"כ שיבא לידי הוצאה ממילא יש נ"מ לאיזה מקום מציל והם כדלהלן

• להוציא לחצר במעורבת כיון שאינו מקורה דומה יותר לרה"ר ממילא גזרינן יותר
• [לחצר שאינו מעירבת פשוט דאסור משום שלא התירו כאן האסור רק להפיך אסרו המותר]
• לאותו בית מותר
• לחצר שאין צריך עירוב מותר

מה אסרו להציל

הכלל הוא דאם יש לו הכיר שלא יבא לכבות מותר ואם לאו אסור

במזונות

כשמציל בכלי אחד יכול להציל כמה אוכלים ואיזה אוכלים שרוצה שזה שמוציא רק כלי אחד יהא לו להכיר שלא יבא לידי איסור

• כלים הרבה בתוך כלי אחד שכולל כולם לא נחשב כלי אחד

במזונות = ג' סעודות לכל אחד מבני ביתו ועל ידי כך יש לו הכיר שלא יבא לעשות איסור

ג' סעודות לפי האדם פרטי או לפי אדם בינוני

חז"ל אסרו בכמה דברים לפי אדם בינוני ולא התייחסו לפי צורך האדם בפרטי ובכמה דברים להפיך שמדדו לפי מה האדם

• לגבי שיעור סעודה כאדם בינוני ולרעבתן כפי מזונו
• לגבי אם הדליקה הוא ביום, אחר חצות שאין עוד זמן סעודות שחרית לא התירו רק סעודה אחת דאדם רגיל כבר אכיל
• לגבי להציל מכל מין ומין שהאדם יכול לומר שרוצה במין האחר
• מצילין לשבת ויו"ט הבא באופן שהאדם לא יהא לו מה לאכול ואין אופן שיסדר בימי החול

ערמה

• יכול לכתחילה להציל מין רע ואח"כ להציל המין שיותר טוב

מלבושים

• מלבוש על גבי מלבוש [באופן שהוי דרך מלבוש ע"ע הוצאה] וזה מזכירו שלא יבא להציל עוד

חפיצים

• אסרו חז"ל הכל אפי' דברים המותרים
• על ידי ככר או תינוק מתיר השועה"ר להוציא וצ"ע גדול למה ואם מותר מה הגדר

נשברה חביות – אסרינן את ההיתר, אסרו להציל כדי שלא יבא לידי הוצאה ולידי סחיטה

דוקא כשהוא בהול יש איסור אבל קודם שהגיע למצב שהחביות שופך רק דיש חשש שישפוך או דרק נסדק ועשה טיף טיף או כשנשפך כבר לגמרי אין עוד בהילות שאין לו מה להציל עוד

למי אסרו

לא אסרו חז"ל אלא לאדם ולבני ביתו שמצילים מחביות שלהם ודוקא כשמציל חביות שלו אז בהול וחיישינן שיבא לידי הוצאה ברה"ר בשוגג משא"כ שאר בני אדם המצילים חביות של חבירו [ואינו קונה לעצמו דאם קונה לעצמו הוי הוא עצמו הבעלים] לא אסרו שאינו בהול כ"כ על הצלת ממון חבירו

מה אסרו

הכלל הוא דאם יש לו הכיר שלא יבא לכבות מותר ואם לאו אסור

מזונות

כשמציל בכלי אחד יכול להציל כל החביות שזה שמוציא רק כלי אחד יהא לו להכיר שלא יבא לידי איסור

• כלים הרבה בתוך כלי אחד שכולל כולם לא נחשב כלי אחד
• אסור לערות מכלי על כלי

במזונות = ג' סעודות לכל אחד מבני ביתו ועל ידי כך יש לו הכיר שלא יבא לעשות איסור

ג' סעודות לפי האדם פרטי או לפי אדם בינוני

חז"ל אסרו בכמה דברים לפי אדם בינוני ולא התייחסו לפי צורך האדם בפרטי ובכמה דברים להפיך שמדדו לפי מה האדם

• לגבי שיעור סעודה כאדם בינוני ולרעבתן כפי מזונו
• לגבי אם נשברה החביות ביום, אחר חצות שאין עוד זמן סעודות שחרית לא התירו רק סעודה אחת דאדם רגיל כבר אכיל
• לגבי להציל מכל מין ומין שהאדם יכול לומר שרוצה במין האחר אם נשברה כמה מיני יין
• מצילין לשבת ויו"ט הבא באופן שהאדם לא יהא לו מה לאכול ואין אופן שיסדר בימי החול

ערמה

• יכול לכתחילה להציל מין רע ואח"כ להציל המין שיותר טוב