🌳
כניסה
עומק

רחיצה

496 תיבותגרסה 1עודכן 25 בסיוון 5786

טעם האיסור

אסרו חז"ל שירחוץ אדם בשבת משום שהיה בלענים שהיו חשודים שיתחממו המרחץ בשבת באיסור [פירוש בלי גריפה וקטימה, והאופן לעשותה ברחץהוא ע"י סתימות נקבי המרחץ]

צירות מרחץ של זמניהם

גדר האיסור

אסרו חז"ל ג' דברים משום חשש שישהו הבלענים באיסור

1. אסרו רחיצה בחמין - וממילא לא יבא עוד למרחץ דכל הצורך לבא למרחץ הוא על המים חמין

גדרי רחיצה

חלקי גיפו

  • רחיצות כל הגוף אסור
  • רוב גיפו אסור מטעם ריבו ככילו
  • אבר אבר - שרוחץ כל גיפו אבל אינו בפעם אחד = אסור
  • פניו ידיו ורגליו - שמשיר רוב גיפו שאינו רוחץ = מותר

לשם רחיצה אסור לשם מצוה מותר

  • טבילת מצוה
  • לטבול לקריו
  • תוספות קדושה

אופן הרחיצה

  • לבא במים
  • לשפוך עליו

במים חמין

  • אע"פ שאינו יד סולדית בו אלא חמין שזה בערך 36-40
  • פושרין שהוא בערך 30-36 מה דינו
  • חמי טבריה
  • מים קרים עי' לקמן המנהג

אסרו זיע אטו רחיצה

  • מרחץ שודאי יבא לכלל זיע אסור לעבור בא [כגון מרחץ קטן]
  • מח' אם גזרו חז"ל גם באופן שאינו מתכווין ובעת הצורך יש לסמוך על דעת המקילים

2. אסרו 1לעשות פעולה 2להחם מים בשבת 3לצורך רחיצה 4אע"פ שמיחם באופן ההתיר 5ואע"פ שרוחץ באופן המותר – שלא יהא שום אופן והיכי תמצא שיכול האדם להחם מים בשבת וממילא לא יביאו הבלענים להחים באיסור

לעשות פעולה - ולא כשנעשית ממילא

  • אופני שהם ממילא

להחם מים אסור –לקרר מים מותר

  • אדם שמעריב מים חמין ומים קרים כדי לקרר המים חמין אינו בכלל גזירה זו שחז"ל לא גזרו רק כשכוונתו לחמים מים הקרים

לצורך רחיצה אסור – לצורך שתיה מותר

אע"פ שמיחם באופן ההתיר

  • כגון כנגד המדירה שאין חשש חיתוי
  • שאינו יד סולדת שאין בו איסור בישול

אע"פ שרוחץ באופן ההתיר

  • כגון פניו ידיו ורגליו

3. אסרו לרחוץ במרחץ אע"פ שאינו רוחץ באופן האסור – שלא יבא כלל במרחץ וע"י כן לא יחמו הבלענים

מנהג שלא לרחוץ בצונן

חששו לג' חששות אבל אם אין הד' חששות מותר

משום חשש שיסחוט שערו

  • אם יש מים בשערו באופן המותר כגון בטבילת מצוה או באונס ע"י גשמים דבין כך ובין כך יש חשש סחיטה אין עוד איסור לבא במים צונן כן נראה לענ"ד
  • כשרוחץ פניו ידיו ורגליו אין חוששין לחשש זו משום דהדרך להכניס המים לתוך שערו ולמאי ניחוש שלא ירצה המים בשערו?!
  • בטבילת מצוה / תשעה קבין - קרי / תוספות קדושה אין חוששין לשמא יסחוט
  • מי שאין לו שער אין איסור כן נראה לענ"ד

משום חשש שיבא להוציא המים שעליו בכרמלית

  • אם רוחץ ברה"י אין מקום לחשש זו
  • בטבילת מצוה / תשעה קבין - קרי / תוספות קדושה מח' אחרונים אם חוששין שיבא להוציא מים שעליו

משום חשש שבאו לשוט דברים בנהר

  • אם רוחץ במים שיש לו שפה אין מקום לחשש זו
  • בטבילת מצוה / תשעה קבין - קרי / תוספות קדושה מח' אחרונים אם חוששין שיבא לשוט

וע"פ מנהג זה נתוסיף איסור לטבילה שהוא מה"ת משום דמחזי כמתקן

ע"ע במכה בפטיש

רחיצה הוא איסור קל וחשבו חז"ל כחומרת שבות דשבות

  • במקום קצת צער שהתירו שבות דשבות התירו ג"כ רחיצה
  • במקום מצוה [במילה] שהתירו שבות דשבות [במכשירי מילה שאינן מעצם מוצת מילה ואינו דוחה שבת] התירו ג"כ רחיצה