עומק
רחיצה
496 תיבותגרסה 1עודכן 25 בסיוון 5786
טעם האיסור
אסרו חז"ל שירחוץ אדם בשבת משום שהיה בלענים שהיו חשודים שיתחממו המרחץ בשבת באיסור [פירוש בלי גריפה וקטימה, והאופן לעשותה ברחץהוא ע"י סתימות נקבי המרחץ]
צירות מרחץ של זמניהם
גדר האיסור
אסרו חז"ל ג' דברים משום חשש שישהו הבלענים באיסור
1. אסרו רחיצה בחמין - וממילא לא יבא עוד למרחץ דכל הצורך לבא למרחץ הוא על המים חמין
גדרי רחיצה
חלקי גיפו
- רחיצות כל הגוף אסור
- רוב גיפו אסור מטעם ריבו ככילו
- אבר אבר - שרוחץ כל גיפו אבל אינו בפעם אחד = אסור
- פניו ידיו ורגליו - שמשיר רוב גיפו שאינו רוחץ = מותר
לשם רחיצה אסור לשם מצוה מותר
- טבילת מצוה
- לטבול לקריו
- תוספות קדושה
אופן הרחיצה
- לבא במים
- לשפוך עליו
במים חמין
- אע"פ שאינו יד סולדית בו אלא חמין שזה בערך 36-40
- פושרין שהוא בערך 30-36 מה דינו
- חמי טבריה
- מים קרים עי' לקמן המנהג
אסרו זיע אטו רחיצה
- מרחץ שודאי יבא לכלל זיע אסור לעבור בא [כגון מרחץ קטן]
- מח' אם גזרו חז"ל גם באופן שאינו מתכווין ובעת הצורך יש לסמוך על דעת המקילים
2. אסרו 1לעשות פעולה 2להחם מים בשבת 3לצורך רחיצה 4אע"פ שמיחם באופן ההתיר 5ואע"פ שרוחץ באופן המותר – שלא יהא שום אופן והיכי תמצא שיכול האדם להחם מים בשבת וממילא לא יביאו הבלענים להחים באיסור
לעשות פעולה - ולא כשנעשית ממילא
- אופני שהם ממילא
להחם מים אסור –לקרר מים מותר
- אדם שמעריב מים חמין ומים קרים כדי לקרר המים חמין אינו בכלל גזירה זו שחז"ל לא גזרו רק כשכוונתו לחמים מים הקרים
לצורך רחיצה אסור – לצורך שתיה מותר
אע"פ שמיחם באופן ההתיר
- כגון כנגד המדירה שאין חשש חיתוי
- שאינו יד סולדת שאין בו איסור בישול
אע"פ שרוחץ באופן ההתיר
- כגון פניו ידיו ורגליו
3. אסרו לרחוץ במרחץ אע"פ שאינו רוחץ באופן האסור – שלא יבא כלל במרחץ וע"י כן לא יחמו הבלענים
מנהג שלא לרחוץ בצונן
חששו לג' חששות אבל אם אין הד' חששות מותר
משום חשש שיסחוט שערו
- אם יש מים בשערו באופן המותר כגון בטבילת מצוה או באונס ע"י גשמים דבין כך ובין כך יש חשש סחיטה אין עוד איסור לבא במים צונן כן נראה לענ"ד
- כשרוחץ פניו ידיו ורגליו אין חוששין לחשש זו משום דהדרך להכניס המים לתוך שערו ולמאי ניחוש שלא ירצה המים בשערו?!
- בטבילת מצוה / תשעה קבין - קרי / תוספות קדושה אין חוששין לשמא יסחוט
- מי שאין לו שער אין איסור כן נראה לענ"ד
משום חשש שיבא להוציא המים שעליו בכרמלית
- אם רוחץ ברה"י אין מקום לחשש זו
- בטבילת מצוה / תשעה קבין - קרי / תוספות קדושה מח' אחרונים אם חוששין שיבא להוציא מים שעליו
משום חשש שבאו לשוט דברים בנהר
- אם רוחץ במים שיש לו שפה אין מקום לחשש זו
- בטבילת מצוה / תשעה קבין - קרי / תוספות קדושה מח' אחרונים אם חוששין שיבא לשוט
וע"פ מנהג זה נתוסיף איסור לטבילה שהוא מה"ת משום דמחזי כמתקן
רחיצה הוא איסור קל וחשבו חז"ל כחומרת שבות דשבות
- במקום קצת צער שהתירו שבות דשבות התירו ג"כ רחיצה
- במקום מצוה [במילה] שהתירו שבות דשבות [במכשירי מילה שאינן מעצם מוצת מילה ואינו דוחה שבת] התירו ג"כ רחיצה