• בכוונת להנאות מאורו
• בכוונת לחמם כנגדו
• בכוונת לבשיל עליו
• הנהגת הרכב שרוכב ע"י אש
• לצייר כח עלקטריק ככל GENARATER וע"י כח עלעקטיר יש לו כמה וכמה הנאות
• לעשות אפר
• העברה בת כהן

• להעביר גדישו של חבירו

• לקראות בספר לבער כנים מבגדים
• כלים הדומים זה לזה שצריכים עין רב
• שמש שאינו קבוע לבדוק כוסות וקערות

• שהם מתמעט והולך ורק אז חוששין שיטה
• נירות של זמניהם
• מדורה
• נירות נפ"ט
• נירות בזמנינו 2015 לא חששו ??

• במדורה אין התיר זו כיון שרחוקין זה מזה לא יתן דעתו על חבירו

• אפ' אשתו

• לקראות במה מדליקין
• ראשי פרקים רבי לתלמידים
• קשור בקשר משונה
• כשהוא סגירה במפתח [ויש לו המפתח]
• כשכותב על חתיכות ניר 'שבת היום ואסור להדליק'

• אדם שאין דרכו בחול להטות כגון אדם חשוב

• ואפ' גבוה עשר קומות

• צמר
• שעיר

אע"פ שלא הבהב הפתילה ג"כ מאיר יפה

• פשתה נפוצה
• בגד שש
• צמר גפן קנבות

• זפת כשהם נתונים בכלי ביחד אם שמן
• שמרי שמן
• שעוה
• שמן שעשוי מצמר גפן
• אליה
• חלב

• זפת הכרוך סביב הפתילה
• שעוה הכרוך סביב הפתילה

• כשיש שם נר אחר

הפעולה

שהייה

שהייה

חזרה

נתינה בתחילה

מקום החימום [שהוסק בגפת ועצים]

כירה

תנור

כירה / תנור

כירה / תנור

סיבת חשש חיתוי

החשש הוא אע"פ שאינו עסוק עם הקדירה יבא לחתות כשיחשוב מהמאכל שיושב על הכירה בשבת

כיון שחומו רב קל יותר לחתות ממילא החשש הוא יותר

כיון שעוסק בתיקון הקדירה יש לחוש יותר

כיון שנותן עכשיו הקדירה מתחילה יש לחוש ביותר שיתקנו

1

אינו ראוי לאכילה - פחות ממאכל בן דרוסאי

חוששין בין לחנניה ובין לחכמים

2

ראוי לאכילה - יותר ממאכל בן דרוסאי עד כל צרכו

מח' חנניה וחכמים ופסק הרמ"א דאין חוששין

לרמ"א אין חוששין לכו"ע

חוששיןובלאו חשש חיתוי אסור משום מחזי כמבשיל

חוששיןובלאו חשש חיתוי אסור משום מחזי כמבשיל

כל צרכו ויפה לו

3

ראוי לאכילה ואין לו שום תועילת בחיתוי

אין חוששין לכו"ע

• מצטמק ויפה לו הוא כשאדם 'שמח' כשמצטמק
• מצטמק ורע לו הוא כשאדם 'עצב' כשמצטמק
• כשחלק מהמאכל מצטמק ויפה לו וחלק רע לו הולכין אחר הרוב

• מים אע"פ שנשתה חי לא נחשוב ראוי לאכילה שאינם טובים כ"כ שהם חיים
• בצל וביצה אע"פ שראוי לאכלו חיים אין לו דין כפירות דאינם טובים כ"כ כפירות שהם חיים

• בתבשיל לאחר מאכל בן דרוסאי
• פשדיט"א בענין למעלה ולמטה קרימות פנים ומה שבתוכה כמאכל בן דרוסאי
• בפת וחררה לאחר שקרמו אחד מפניה חשוב ראוי לאכילה
• פירות הנאכלין חיין לעולם הם בגדר ראוי לאכילה

• אופנים שאין חוששין לכו"ע שאין לו סיבה לחתות, = ממילא לא יחתה כשאין לו שום תועלת

• ואפי' באופן שהחיתוי לא יועיל לסעודות לילה לא היתירו חז"ל רק כשהוא חי סמוך לחשיכה משום לא פלוג
• בצלי לא מועיל היתר דבשר חי כיון שאינו מסיח דעתו ממנו שממהר להתבשל
• וכן הוא ברוב אופני בישול בזמנינו חוץ מקרא"ק פא"ט
• ואם צריכין בישול רב ולא יספיק להם בישול של כל הלילה אין התיר של בשר חי
• לא בכל המאכלים מועיל התיר דבשר חי דיש מאכלים שקל להתבשל כגון עששיות ותורמוסין ירקות שאינו מסיח דעתו
• פת לצורך מוצ"ש כיון שיש לו איסור רדייה לא ימלוך לאכלו בשבת דהא יש לו איסור רדייה והתיר זה הוא דווקא בתנורים שלהם שיש בה איסור רדייה משא"כ בתנורי זמנינו חוששין שימלוך וירדה בסכין שהוא מותר לכתחילה ממילא יש חשש חיתוי

אופנים שמתחרך:

• אפי' למעלה מהאש (שאינו נוגעת בגחלים) ואפי' אצל האש בתנור קטן שהבלו רב

הבישול שמחרך / ואינו מחרך :

• צלי = נתחרך
• אפיה = נתחרך
• בבישול [בהפסיק קדירה] = אינו נתחרך

• בתבשיל הוא לאחר מאכל בן דרוסאי
• בפת ופת לאחר שקרמו אחד מפניה
• פירות הנאכלין חיין לעולם הם במצב שראוי לאכילה ממילא לא כדאי לו החירוך
• מים אע"פ שראוי לאכלו חיים אין לו דין כפירות דאינם טובים כ"כ כפירות שהם חיים
• בצל וביצה אע"פ שראוי לאכלו חיים אין לו דין כפירות דאינם טובים כ"כ כפירות שהם חיים

• גדר בשר רך
• בתוך הקדירה לא קשה ליה זיקא

ובאופנים דלהלן אי"צ כלל 'להיסר' החשש חיתוי כיון שאין שום סיבה שיחתה

• אפי' בשבת יכול להסיר חשש חיתוי באופן שאין חשש מכבה [כגון להניח בלעך בשבת או לסתום פי התנור משא"כ גריפה וקטימה שיש בהם איסור כיבוי]

• יש אומרים שמאכל חי אע"פ שיהי' נגמר בלילה כיון שאין 'דעתו' לאכול אז מותר שהוא מסיח דעת ממנו = ויש לסמוך ע"ז בדיעבד ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן

• להניח בלעך הוי בכלל זה

מאחר שהאופן להסיר חשש חיתוי הוא ע"י מיעוט חום ויש מכשירים שאפי' אחר שימעט חומם יהי' חם ביותר ולכן לא מועיל בהם מיעוט חום ועוד שבמכשירים אילו קל מאוד לחתות ואפי' כשהתנור אינו יד סולדת ג"כ חוששין לחיתוי

• תנור דידן חשוב ככירה

מאחר שהתכלת הוא 'שיהא הכיר בשבת –שגילה דעתו בער"ש שרוצה במועט חום' ולכך אע"פ שחזר ונתלבה האש אין בו חשש באופן שעכשיו בשבת עדיין ניכר שבער"ש גלה דעתו בזה שהניח הקדירה ע"ג מיעוט חום

• גרופה
• קטומה

• גחלים שעממו

• בכירה בלא גריף וקטים המציאות הוא שקשה עוד לחתות הקש בהמיעוט חום שבכירה = ולכן אין חוששין עוד לחיתוי
• בכופח אפי' בלא גריפה וקטימה המציאות הוא שקשה עוד לחתות הקש = ולכן אין עוד חשש חיתוי
• בתנור שחומו רב המציאות הוא שאינו קשה כ"כ לחתות ניצוצות הקש = ולכן חוששין לחיתוי
• בתנור אע"פ שחומו רב אם גרף או קטם ממילא נתמעט חום התנור באופן שקשה לחתות ניצוצות הקש = ולכן אין חוששין לחיתוי

• פלטה שאין לה כלל טרמוסטט
• מיחם שאין לה רק מצב מחובר או אינו מחובר

• כהנים בביהמ"ק
• ישראלים בעת צליות קרבן פסח

• פת מזון ג' סועדות [ולא לחם משנה שאינה משום עונג]
• איזה מאכל (כשאין לו פת) שיוצא בזה החיוב עונג

• משא"כ בשהייה אינו קל לא חששו כ"כ, דהמציאות בזמניהם היתה שהיה קשה לחתות בתנור יותר מרמץ. וא"ת בזמנינו קל החיתוי וא"כ כשמשהה לצורך היום יחוש שיחתה כיון שהוא ממש כהטמנה שקל לחתות והוא לצורך היום וי"ל דמכשירי חימום בזמנינו אינו מתקרר ממילא לא שייך כלל החשש חיתוי משום קירר אבל החשש חיתוי בשהייה הוא שימהר הבישול ואפ' הוא במכשירי זמנינו שייך זה [אבל כשמטמין ממש אפי' במכישרי חימום זמנינו ודאי דחוששין אטו יטמין ברמץ]

• ואפ' כשמטמין לצורך הלילה אסרו חז"ל משום לא פליג

• מלח [בדקתי ולא מצאתי שיהא מלח מוסיף הבל אלא שחומו היתה מתמעט והולך???? ואין להביא ראיה מזה שמניחים מלח ע"ג קרח כדי שימס דהסיבה שהקרח נמס הוא משום, שמים עם מלח אינו מתקרר ב 0c / 32f אלא בהרבה פחות מזה ולכך נמס הקרח ולא משום שהמלח הוא חם]
• פסולת של זיתים
• פסולת של שמשמין
• ורמץ גופא
• צינור בחמי טבריה

כגון:

• קדירה חם
• תנור שגרוף ממנו הגחלים

• כגון קדירה המונח ע"ג שבת פלטה והקדירה מכוסה [נטמן] בדבר שאינו מוסיף הבל

• כגון המטמין בסלעים

• אם רוצה טעם של המאכל
• אם דרך בישולו כן אינו נחשב הפסק

• לשמור מן העכברים
• כדי שלא יטנף
• שלא יתפזר המאכל
• לשמור מבליעות איסור כשנותן כלי בתוך כלי בתנור של איסור

• כשהיה מוטמן בער"ש ונתגלה מבעוד יום אסור לחזור להטמינו בשבת
• אם כבר נטמן קדירה בער"ש ובא להוסיף קדירה אחרת תחת הבגדים חשוב תחילת הטמנה

• כשנתגלה / כשגלהו בידים בשבת מותר לחזור להטמינו
• מותר להוסיף כיסוי
• מותר להחליף כיסוי