טוחן (שחיקת סממנים)
צורת המלאכה
שטוחן איזה חומר מחתיכה גדולה לחתיכות קטנות ואין לה גדר של 'חתיכות קטנות' דוקא אלא שטחינה הוא שמה שהוא עכשיו כלפי מה שהיה קודם כגון אבן גדול שטחנו לאבנים קטנים הוי טחינה ואחד מאותו אבנים קטנים שטחנו לאבק הוי ג"כ טוחן וכנראה לי הוא 1/500 – 1/1000
פעולת שהם בכלל טחינה
- CRUSHING
- GRINDING
- MASHING
- מחתך לחתיכת
התיר דשינוי גמור
לכאורה כמון הוא גם בכלל זה
תיקון
דק דק
אין לה שיעור דתלוי באופן כללי בגודלו מה שנחשוב דק דק כלפיו [כגון בטחינת אבנים אע"פ שאבנים 'קטנים' אינם דק דק כמו שחותחין ירקות לדק דק
כללי דק דק
- דבר שמחוסר ריסק אסור לרסקו בשבת
- דבר שמחוסר דיכה אסור לדיכו בשבת
- דבר שמחוסר אלא שחיקה מותר לעשות השחיקה בשבת
- שחיקת הריפות בעץ הפרור
דוגמאות
- לטחון אבנים
- לטחון עצים
- לחתוך ירקות דק דק
- לחתוך פירות דק דק אע"פ שאינו כ"כ דק כמו ירקות
תיקון
במינו נטחן = הוי תיקון ואסור
פרוש שהדרך לטחנו אע"פ שראוי בלאו הכא או באופן שאי אפשר להשתמש בו קודם הטחינה
- בשר חי ליתן לפני עופות –א"א להשתמש בה בלי טחינה
- כל האוכלים לזקנים / קטנים שאינם יכולים ללעוס
אין במינו ניטחן – לא הוי תיקון ומותר
פירוש שאין הדרך לסחטו ואין צריך לסחיטה כדי להשתמש בה
- בשר מבושל
- ביצה
גדולי קרקע =הוי תיקון ואסור
כל שגדולי קרקע אע"פ שהוא אוכל ממש אסור
אין טוחן אחר טוחן
כל שהיה כבר להרבה חתיכות קטנות והאדם חיברו יחד אין זה חיבור חזק כמו חיבור של טבע שיחשוב שעשה מחתיחה 'אחת' להרבה חתיכות ואין איסור טוחן על זה אבל אם האדם יכול לחברו כמו חיברו הטבעי שייך בו טוחן
דוגמאות שאינו חיבור כחיבור הטבעי
- לחם לפירורים – אינו חיבור כמו הקטניות לקמח
- מלח שהוא ממים – וחיברו יחד ע"י שהתייבש המים אין חיבורו חיבור טבעי
- גבינה אין חיבורו חיבור טבעי
דוגמאות שהאדם יכול לחברו כחיבור הטבעי
- טיט – העפר נתחברו יחד ממש כמו טבעו מקודם שנתקשה
- מתכת – אע"פ שהיה לחתיכות קטנות יכול האדם לחברו יחד
- טשאקלט - אע"פ שהיה לחתיכות קטנות יכול האדם לחברו יחד
התיר דדרך אכילה [דרך שימוש]
טחינה בפיו
טחינה בפיו דרך אכילה הוא ומותר אבל רק אם מבליע האוכל אבל אם מפליט אינו דרך אכילה [ואפשר שהוא שינוי גמור]
דרך אכילה כמו בבורר
סומכין על היתר זה רק כשאינו חותך בבירור דק דק אבל אם הוא מסופק אם הוא דק דק או לא, יכול לצרף (שיטת הרשב"א של) היתר דדרך אכילה כשיש התנאים כמו בברירה
ביד –ולא בכלי
[תנאי דביד ולא בכלי לא שייך הכא דבלאו הכא אסור בכלי המיוחד לטחינה משום עובדא דחול משא"כ בבורר אם מסנן מים צלול, מותר אפי' במשמרת,
אוכל מתוך פסולות
תנאי דאוכל מתוך פסולות לא שייך כאן במציאות שאין הנידון באוכל ופסולות
לאלתר - ולא לאחר זמן
אינו תנאי להתיר טוחן דרק במלאכות שהם עבודת השדה והוא עושה דרך אכילה אז יש להתיר אבל מלאכה שהוא מלאכת הבית אינו מועיל שעושה דרך אכילה וסמוך לסעודה שלעולם מלאכה זו נעשית סמוך לסעודה
עובדא דחול
אסור להשתמש בכלי המיוחד לטחינה
מגירה
לקטום בכלי עץ אע"פ שאינה עושה כלל האיסור טוחן יש בזה עובדא דחול שקוטם בכלי
גזירת שחיקת סממנים
חז"ל אסרו ב' פעולות. א) לעשות התרופה אע"פ שהוא אינו מתרפא על ידה, ב) להשתמש באיזה רפואה / תרופה כדי להסיר צער וכאב.
עשיית תרופה
אסרו לעשות תרופה לרפואה בשבת, אע"פ שהעושה אותה אינו מתרפא בה
לערבב יין ושמן בקערה
עשיית פעולה לצורך רפואה
אסרו חז"ל לאכול / לשתות / תרופה חצונית / לעשות איזה פעולה עם הגוף - לצורך רפואה [לרפואה – פירושו שעושה דבר להסיר צער / כאב]
לאכול / לשתות
דהיינו כל מאכל או משקה שאין דרך של אדם בריא לאכלו / לשתותו, אסור לחולה לאוכלו / לשתותו לרפואה
- Tablet
- סירופ
- משקה המשלשל (מיץ שזיפים)
- לאכול סם הגורם להקיא כשמצטער מרוב מאכל סעי' לט
תרופה חצונית
דהיינו לשים תרופה וכדומה על הגוף לצורך רפואה
- לסוך הגוף בשמן וחומץ ובזמנינו אפי' שמן בלבד
- ליתן שמן וחמין ע"ג גלדי המכה
- ליתן רטיה/חתיכות בגדים ישנים/עלי גפנים/גמי ע"ג מכה
- ליתן יין ורוק טפל לתוך העין
- לשים טיפות לטפל בכאבי עין
- החושש בשיניו לא יגמע בהם חומץ ויפלוט
- החושש בשיניו לא ישתוף הפה ביי"ש
- החושש בגרונו לא יערענו בשמן
- ללעוס מצטיכי ולא שפין בו השינים
- לשים פלפל / גרגר מלח לתוך פיו לרפאות שלא יהיה לו עוד ריח רע בפה
- לשתוף הפה המי פה המרפאים ריח הרע שבפה
- לשפשף בצונן פרק ידו או רגלו הנשמט ממקומו
לעשות איזה פעולה עם הגוף
דהיינו שעושה איזה פעולה עם הגוף לצורך רפואה
- להתעמל (לעשות מסאז' חזק) כדי כדי להתחמם ולהזיע
- לעשות מסאז' חזק לחזק מזגו או למי שכואב לו הגב
- להתעמל (לפשוט ולקפל הידים לפניו ולאחוריו) כדי להתחמם ולהזיע
- לרוץ בשבת לצורך בריאות
- לדחוק כריסו של תינוק כדי להוציא הרעי
- להחזיר יד ורגל הנשמט ממקומו
- להחזיר רטיה – אין זה איסור בשחיקת סממנים ? ש"ג סק"נ ש"א סקע"ו שכח סקפ"א
- גונח – אין זה איסור בשחיקת סממנים
אופנים שלא גזרו ב' גזירות הנ"ל
מאכל בריאים
אם אוכל מאכל בריאים שאינו ניכר שהוא לצורך רפואה אע"פ שהוא אוכל ושותה לצורך רפואה ומתרפא בה = מותר, ולא גזרו אטו שחיקת סממנים בין שמצד החולה עצמו אין חשש כיון שעוסק עכשיו ב'מאכל בריאים' אינו שייך כ"כ לשחיקת סממנים, ובין מצד אחרים אין חשש מאחר ש'אינו ניכר'
ולכן מותר בין 'לעשות' התרופה ובין 'להתרפאות' בה
דוגמאות של זמניהם של ניכר / ואינו ניכר, ודבר זה משתנה לפי המקום והזמן!!
בציר
כשעושה דרך רפואה ונראה כרפואה אסור
כשעושה באופן שאינו ניכר שהוא לרפואה מותר
כאבי עין
לשים יין לתוך העין
לשים על גבי עין
לשים איזה נוזל לעין ופותח וסוגר העין
X
רוק תפל אפי' על גבי העין
X
קילורין עב אפי' על גבי עין
קילורין צליל על גבי יין נראה [לאחרים] כרוחץ וגם נשרה מער"ש עי' לקמן
סיכה
לסוך שמן ורד שדמיו יקרין מוכחה מילתא שעושה לרפואה
לסוך בשמן ורד במקום שהדרך דאף בריאים סכין בולסוך סתם שמן שאין דמיו יקרים
לסוך ראשו בשמן כשיש לו חטטין
לסוך ראשו בשמן כשאין לו חטטין
לסוך בשמן וחומץ
לסוך רק בשמן
לסוך מכתו בשמן וחמין מעורב
שמן בלי חמין מעורב בו שלא ע"ג מכתו
רחיצה
לרחוץ במי משרה שהם מאוסים
כשאינו שוהה נראה כמיקר
לרחוץ בים המלח (בזמניהם)
כל מקום שאין הדרך לרחוץ בהם
רוחצין במי גררה / חמתן / טבריה /
מים הרעים שבים הגדול
מים היפים שבים הגדול
רטיה
לסוך על גבי רטיה
לסוך שלא ע"ג רטיה
טאביק
אינו ניכר שעושה לשם רפואה
להתעמל
לרוץ כדי להתעמל
לטייל כדי להתעמל
להעמיד הדם
חומץ להעמיד דם
יין להעימד דם
יין להעמיד דם לאדם שהוא מעונג
נשמט ידיו Joint pain
לא ישפשף הרבה בצונן
אלא רוחץ כדרכו
חושש בשיניו
לא יגמע בהן חומץ
אלא מגמע ובולע או מטביל כדרכו
חשש בגרונו
לא יערינו בשמן
אבל אם בולע מותר
חש בראשו
X
לעסוק בתורה
חש מעיו
ליתן כוס חם על הטבור
וכן יין של קידוש הוא רפואה
כשעושה היכר
אם עושה היכר לעצמו וגם שאינו ניכר לאחרים שנוטל עכשיו תרופה [כגון דברים 'הנראים' [לאחרים] כמאכל בריאים הגם שבאמת אינם כלל מאכל בריאים אלא 'נראים'] = מותר
גדרי אינו ניכר הוא כדלעיל
ההיכר שקבעו חז"ל הוא שיעשה הכיר אם התרופה מער"ש
- קילורין על גבי עין מותר כיון שנראה לאחרים כיין, ולהחולה עצמו צריך לשרות מער"ש כדי שיהא ניכר, ולא יבא לשחוק סממנים
- להניח תרופה בתוך האוכלים מער"ש ולאכול ביחד עם האוכל.
אדם בריא
אם הוא אדם בריא שאינו חולה כלל ואינה להסיר צער או כאב אלא שהוא למנוע על להבא וכ"ש כשהוא רק לשם תענוג = מותר לאכול סממנים מאחר שאינו בהול על רפואה לא גזרו,
אבל חולה שאוכל סממנים משום רעבון וצמא דאינו בהול כ"כ, מח' ראשונים, וצ"ע למעשה.
רפואה לבהמה, אינו בהול ומותר, אבל היתר זה הוא רק אם אינה קרוב למיתה [ובקרוב למיתה יש לו היתר מצד דאדם בהול על ממנו ואי לא שרית וכו']
- לגמוע ביצה חיה כדי להנעים הקול
- וויטעמינען למי שאין לו שום מיחוש
- שמן על הידים בימות החורף כשאינו רק למנוע
- קלי צום לפני תענית(חוץ משאלה משום הכנה)
- לשפשף כשאינו מכוין להזיע
- נפלה ערלת הגרון ומחזירו באצבעו אע"פ שפעמים שמקיא, הוי בגדר אדם בריא שאין לו שום מיחוש עכשיו שיהא צריך להקיא, ואין לו בהילות
דברים שאינם לרפאות 'מחלה' אלא להסיר צער מקריי = מותר – מאחר שאינו דומה כלל לשחיקת סממנים שהוא לרפאות חולי, אבל בסממנים אסור אף להיסר צער שאינו רפואה משום דמחזי כרפואה,
דברים שאינם רפואה אלא להסיר צער, משל למי שיש לו כסה כבד על רגלו אינו חולה בשביל זה שיתחשב רפואה כשמסיר הכסא, אע"פ שמסיר צער אין זה רפואה
דבר שאינו רפואה מותר בין 'לעשות' ובין 'להתרפאות בה'
- לועסין מצטכי משום ריח הפה
- שימוש באבק לבעל זיעה כדי למנוע זיעה
- מפיס מרסה להוציא הליחה
- ציצן
- ליטול קוץ
- נפלה ערלת הגרון ומחזירו באצבעו [אע"פ שפעמים שמקיא לגבי הקאה הוי בגדר אדם בריא שאין לו בהילות]
- להפק שיכרות לט"ז
- אפקטוזין ביד ולא בסממנים
- למנוע וסת כשאינו מקולקל סדר הוסת
דברים שאינם רפואה להמכה או חולי אע"פ שמועיל באיזה צד להמכה או חולי = מותר
- כל רפואה סגולת כגון קמיעות / לטמון השליא אינם בגדר רפואה
- מדידות חום אינו רפואה למכה
דברים שמרפאים
דברים שאינם רפואה
רטיה
רטיה ישנה על גבי מכה
רטיה חדשה על גבי מכה
ספוק ישן וחתיכות בגדים ישנים מרפאים ואסור
ספוק וחתיכות בגדים יבישים אינם לרפואה אלא כדי שלא ישרטו הבגדים
ספוק וחתיכות בגדים ישנים שכבר היה על המכה
עלי גפנים על גב המכה
סתם עלים על גב המכה
רוק
רוק תפל בתוך העין
רוק תפל כדי לפתוח העין
כשאין רפואה בסממנים
מחלה שלרפואתה אינו נוטל שום תרופה [סם / משחה] אלא הרפואה הוא אך ורק מעצם גופו ולא שייך בו כלל הרפואה ע"י סממנים, לא גזרו בו גזירת שחיקת סממנים מאחר שלא שייך בו החשש שחיקת סממנים
- THERAPY א"א לעשות ע"י שום תרופה
- להעלות אונקלי
- ליתן כוס חמין למשוך הבני מעים
- להפק שיכרות למ"א בזמנו
- פלטה ליישור שניים
להמשיך רפואה
אם אינו מתחיל הרפואה בשבת, רק ממשיך הרפואה = מותר
- נחלקו ראשונים ואחרונים בזה אם הגדר הוא כמו ממחק עי"ש יותר
- ופסקינן דמותר להמשיך ליטול תרופה ע"ע אורחת שבת