צירות המלאכה
משתבח איזה חומר ע"י חמימות
בישול - מהפך חומר מקשה לרך
אופה - מהפך חומר מרך לקשה
סוגי חום שחייב עליה
דרך לבשל בו – וחייב מה"ת
ע"י אש [דוקא אש שיש בו 'אור' - שיש סוגי חום שאין לו התוצאה של אור כגון גחלת שאינו בוער]
תולדות אש – כלי (קדירה ריק) שנתחמם ע"י האש והוסר מהאש
- 'המאכל' שבכלי ראשון שהיה ע"ג האש
- וה"ה כלי שני ושלשי בין הקדירה ובין המאכלים באופן שמבשל כגון בקלי הבישול
- על גבי קדירה או מיחם [במקום שהוא יד סולדת] דרך לבשל כן וחייב[1]
אין דרך לבשל בו – מותר
חמה
גזירת חז"ל – על תולדה
גזרו[2] חז"ל בכל תולדה שאינו האב [פירוש מקור החימום] נראה עמו אסרו חז"ל משום שיבא לטעות שנתחמם מאש שהמבשל בו חייב חטאת
גדרי תולדה
מצד שהכל יודעים 'שבהכרח' נתחמם ע"י החמה = אין זה סיבה שיחשוב חמה ממש רק בעוד שהחמה זורחת עליו
- גג[3] חשוב תולדת חמה הגם שהכל יודעים שהוא חם מכח החמה
- דוד שמש
מצד שהתולדה מחזיק חום השמש יותר מאויר, = אין זה סברא לומר 'שנתוסף בו חום מכח התולדה'
- עפר חשוב חמה ממש אע"פ שמחזיק חום יותר מאויר
ופשוט לי שכל זמן שהתולדה הוא תחת החמה נחשב כחמה ממש ומותר, כמו קדירה ע"ג האש חשוב אש ממש ולא תולדת אש
- והא דנחשוב דוד שמש כתולדה הוא משום המים חמין שהם התולדה אבל הדוד אינו מחזיק חום השמש
דוגמאות
תולדת חמה
- סידור שנתחמם ע"י החמה והחמה כבר אינו זורחת עליו
- עפר שנתחמם ע"י החמה והחמה כבר אינו זורחת עליו
- גג שנתחמם ע"י החמה והחמה כבר אינו זורחת עליו
- דוד שמש באופן שאין הדוד נתחמים מהחמה [כגון שהוא דוד לבן משא"כ דוד שחור נתחמים מהחמה וחשוב חמה ממש] נמצא דבעת שבא מים קרים על תוך הדוד נתבשיל מהמים חמין שהוא תולדת חמה
חמי טבריה מאחר שלא הוחם מאש
שיעור בישול בכמות שיהא חייב
שיעור = שיהא חייב
- לגבי מאכל יבש שיהא חייב בעינן כגרוגרת אפי' הבישול הוא מפוזר בשני או שלשה מקומות[4]
- לגבי דברים לח כגון מים ושמן מצינו שיעור כדי סיכת אבר קטן שהוא שיעור לגבי רחיצה,
- וצ"ע לגבי שתיה אם ישתנה השיעור ולכאורה אינו משתנה
- לגבי שאר חומרים כל שהוא[5]
פחות מכשיעור =אסור מה"ת מטעם חצי שיעור
דרגות החום שנחשב תיקון בבישול
יד סולדת בו / כריסו של תינוק נכוית בו
ריפוי דבר קשה אע"פ שאין יד סולדת אסור[6]
פעולת / שהם תיקון בבישול
כל הפעולות האמורים כאן שעל ידיהם חייב הם בתנאי שעל ידיהם נשתבח החומר [וההשתבחות החשוב בישול נתבאר לקמן בהשתבחות לגבי שאר חומרים ובמאכלים]
בשאר חומרים
התכת מתכת
ממסס שעוה / חלב / זפת
אפיית כלי אדמה בכבשן
לייבש אפי' שהמים שמתבשיל הוליך לאיבוד
במאכלים
פעולת בישול כפשטו במאכלים- שמניח קדירה ע"ג האש
קירוב בישול כשלא נתבשל המאכל כל צרכו = אסור מה"ת
מגיס/ ולהוציא בכף
להוציא בכף אסור מדרבנן בכל מקום שמגיס אסור (חוץ כשמפורש להפך)
- או מצד שע"י הוצאה עושה בהכרח הגסה אבל הוא דבר שאינו מתכוין
- או מצד גזירה שמא יגיס, ולפי"ז אין הכרח שעל ידי ההוצאה נעשית הגסה
הגסה שמקרב בישול
- בין שהוא ע"ג האש ובין בכלי ראשון שהוסר מהאש
- גם בדבר לח שייך הגסה שמקרב הבישול
לכסות קדירה
לקרב על האש במקום שהוא חם יותר
להניח הקדירה מאש קטן לאש גדול
חזרה על דבר שאינו מוסיף הבל ואינו נתבשל כל צרכו
להוסיף חום על דבר הנטמן
- להוסיף כרים
- להחזירו לדבר שחם יותר מן הראשון
הגסה המועיל שלא יתרכך – כשנתבשל כל צרכו = אסור מטעם חומרא
- על גבי האש = מדינא לא הוי השתבחות כ"כ שיחשב בישול אבל יש להחמיר[7]
- בכלי ראשון = מדינא לא חשוב השתבחות כ"כ ואם רוצה להחמיר יחמיר אבל להוציא בכף אין להחמיר[8] והטעם דכלי ראשון קיל טפי משום דבכלי ראשון לא שייך כ"כ הטעם דשלא יתרכך
- ובדבר לח לא שייך כלל הגסה זו
אפי' הניח החומר קודם שהוסק התנור ג"כ חשוב פעולת בישול
- HOTPLATE שמכוון על שעון שבת אסור להניח עליו קדירה בשבת בשעה שאינו דולק
השתבחות 'בשאר חומרים' ע"י אש שנחשוב תיקון בבישול
לגבי מתחת / שעוה / זפת /
עד שנעשה רך כ"כ שאפשר לצרפו [אע"פ שאינה מצרף ממש כיון שאפשר חשוב שיפר]
- קדירה בזמניהם (כמו בלעך בזמנינו) נעשה רך ששייך בו צירוף[9]
לגבי עצים / לגבי בגדים[10]
כדי לייבש
לגבי סממנים
כל שנכנס הצבע בהחומר
השתבחות 'במאכלים' ע"י אש שנחשוב תיקון בבישול
השתבחות 'ראשונה' לגבי מאכלים הנחשובים בישול[11]
השתבחות 'שניה' לגבי מאכלים הנחשובים בישול - בישול אחר בישול
בישול אחר בישול
- מלח שנתבשל כבר
- שומן שנתבשיל
בישול אחר אפיה וצליה
גדרי בישול / אפיה / צלי / תיגון
- צלי קדר לחז"א חשוב בישול ולפרמ"ג[21] חשוב צלי
- Hotplate אינו חשוב צלי[22] כיון שאינו בחום גבוה ולצלי בעינן חום גבוה
גדרי לח / ויבש
דבר יבש שנימך לדבר לח כגון מלח וצוקער / מוהל הבשר
- במשנ"ב[23] מחשיבו לדבר יבש
- בשועה"ר מחשיבו לדבר לח וממילא שייך בו בישל אחר בישל
- מ"א[24] שומן קרוש דינו כיבש[25] וט"ז[26] דינו כלח
- מ"א[27] שומן הנימח דינו כלח[28]
דבר שריבו יבש ויש לו קצת רוטב לח
- אם הרוטב ניכור בפני עצמו חשוב לח אבל אם אינו ניכור אפ' הוא טופח על מנת להטפיח חשוב יבש
דיני כלים - שאינו ביכולת להחזיק חום למשך זמן הנדרש לבשל מאכלים
הקדמה להבנת נ"מ בכלי ראשון לשני ושלישי
בישול יש בו שני FACTORS פירוש נקודת חשובות שבלעדיהם א"א לבא לידי תוצאות בישול
- שיש חום מסיום ביכולת לבשל או עכ"פ להשביח משהו במאכל - וע"ז עמדו חז"ל שהוא בכשיעור יד סולדת בו[29]
- שהחום מחזיק למשך זמן מסוים - וע"ז מדדו חז"ל בכלי ראשון / שני / שלישי מתוך שבהם יש נ"מ שדפנותיו הולך ומקררות ואין לה משך זמן להחזיק החום והראשונים נחלקו בעירוי דמצד אחד אין לה דפנות מקררות ומצד אחר אין לה דפנות חממיות שישמור חומו
אנו רגילים למדוד יכולת הבשיל בגורם הא' אם יש לה חום לבשל אבל חז"ל מדדו יותר בגורם הב' [ובאמת כשמתבוננים בזה אין הכרח למה שאנו רגילים למדד שזה יותר נקודה חשובה מגורם הב']
וזה ודאי באם עניני רואות שמאכל שאינו נאכל חי מתבשל לכל צרכו באיזה כלי שיהיה כלי ראשון / שני / שלישי / רביעי פשוט שחייב חטאות[30] שבהכרח שהיה לה ב' נקודות הגורמים לבשל וא"ת לגבי מאכלים נוזלים שעיננו רואות שמתחממים ליד סולדת ואעפ"כ מותר בכלי שני? לכך הוספנו תנאי בחימום מאכלי נוזלים, שבעינן שיתחמם לחום 'שיחזק למשך זמן חשוב' וחז"ל מדדו שהוא דווקא בכלי ראשון שמחזיק חום לזמן מרובה
וזה ג"כ פשוט שאם יודע בבירור על איזה מאכל שלא יתבשל בכלי ראשון דמותר להניח שם[31] - בדרך כלל לא שייך ידע בבירור אלא אם המאכל אינו נאכל חי וידע שלא יעשה ראוי לאכילה ע"י הנחתו לכלי ראשון משא"כ במאכל שנאכל חי קשה מאוד למדוד אימתי חשוב בישול
כלי ראשון – בדרך כלל מבשיל כיון שיש לה כח להחזיק החום למשך זמן
גדרי כלי ראשון
- [כלי שעומד ע"ג האש או שאר כח חימום][32]
- כלי שהיתה ע"ג האש אע"פ שאין עכשיו ע"ג האש
- אמבטי[33] שהוא כלי ראשון דינו ככל ראשון[34]
מאכלים שמתבשלים (שנעשית ראוי לאכילה / או איזה השתבחות חשוב) בכלי ראשון = וממילא חייב
- בשר שור אסור מצד הלחליחות שבו - דנקטינן שיש בו לחליחות בין כשהוא מלוח ובין כשאינו מלוח[35]
- מאכלים שנשרה כבר בער"ש בכלי ראשון ונתבשלו יש מאכלים שמתבשלים יותר ויש שאין מתבשלים יותר בפעם שניה, ולמעשה יש להחמיר[36]
- לערות לתוך כלי ראשון מים קרים באופן שאינו יודע בבירור שיפשרו המים חמין לפחות מיד סולדת אסור
- לערות מכלי שני דבר לח שהוא יד סולדת [כבר נתבשל] לתוך כלי ראשון = מותר שכבר נתבשל כבר בכלי ראשון[37] (וזה דוקא שהמאכל שבכלי שני בא מתחילה מכלי ראשון אבל אם הוסיף מים קרים אסור משום שאותן מים אסור לחמם בכלי ראשון)
- דבר גוש שיד סולדת בו שדינו ככלי ראשון שנוגע במים צוננים מבשיל כדי קליפה אע"פ שהמים הוא דבר שנתערב
- תבלין [חוץ מלח] נתבשלים בכלי ראשון[38]
מאכלים שהניסיון מוכח שאינם משבשלים בכלי ראשון = מותר, והשועה"ר מחמיר משום גזירה אטו כלי ראשון העמוד ע"ג האש הוא מירושלמי
- (מאכלים שנתבשל כבר ע"ג האש ע"ז אמרינן הכלל לקמן דאין בישול אחר בישול[39])
- בשר שור יבש [בלי הלחליחות] אינו נתבשל בכלי ראשון אבל המים שבהם מתבשלים
- מלח [דווקא ולא שאר תבלין] יש שיטה שאינה מתבשיל וכן הוא לדינא אבל המחמר תבא עליו ברכה
- מים קרים באפון שיודע[40] [כגון שהוא מרובה על החמין, או שאין החמין חם כ"כ] שלא יהא עוד יד סולדת מותר לערות המים קרים לתוך[41] כלי ראשון חם[42] ולא שייך בזה תתא גבר כיון שענינו רואות שנתקררה המים
כלי שני - בדרך כלל אינו מבשיל משום דדפנות מקררות ואין לה כח להחזיק החום למשך זמן
חוץ מאופנים דלהלן שיכול לבשל ואסור מה"ת[43]:
קלי הבישול – מצד מאכלים מסיומים שאינם צריכים בישול אלא לזמן מעט
- למשנ"ב ושועה"ר חוששים לכל דבר [חוץ מאילו שמפירוש להפיך] שהם בכלל קלי בישול וחז"א אינו חושש
- מים ושמן אינם בכלל קלי בישל אע"פ שנעשית יד סולדת בו (בכלי שני) שהוא השתבחות שנחשב בישל מ"מ כיון דכלי שני אינו מחזיק החום אלא לזמן מיעט אינו שיעור חשוב של חימום
- משקאות לשועה"ר אינם בכלל קלי בישול ולמשנ"ב צריך להחמיר שהם בכלל קלי בישל
- תבלין אינם בכלל קלי בישול
- בצלים למ"א אינו מקלי הבישול ולט"ז הרי הוא מקלי הבישול
- עלי טי
דבר גוש מבשל גם בכלי שני כיון שמחזיק חום גם בכלי שני שאין בו חסרון של דפנות מקררות
אמבטי אפי' באופן שהוא כלי שני אין לה החסרון דדפנות מקררות[44] משום החום מרובה שבה
או מצד ששומר החום [שיש לה MASS מרובה של חום] וממילא יש לה כח להחזיק החום למשך זמן מרובה
או מצד שמחממו יותר משתיה כדי לזיעה [STEAM ] כמו SAUNA וממילא נתחזק החום למשך זמן מרובה
כלי שלישי - בדרך כלל אינו מבשיל משום דדפנות מקררות יותר ואין לה כח להחזיק החום למשך זמן
קלי בישול - מאכלים מסיומים שאינם צריכים בישול אלא לזמן מעט
- מאכלים הנזכרים בגמרא שהם קלי בישול וגם המאכלים שעיננו רואות שהם קלי בישול שנעשים ראוי לאכילה בכלי שלישי, כגון עלי טי פשוט שאסור גם בכלי שלישי שכל הנ"מ בכלי ראשון / שני / שלישי הוא שהמציאות הוא שאינו מבשיל ואם ענינו רואות שמבשיל אין עצה ואין תבינה נגד השם
אופנים שנמשך דיני כלי אחד לכלי אחר, הגם שאינה ממש כמצב אותו כלי
קדירה ע"ג קדירה דין קדירה העליון כקדירה התחתון וחשוב כע"ג האש ממש כלפי היכולת בישול[45]
כלי שנשרה בתוך כלי עד שנעשית יד סולדת בו דינו ככלי הנשרה בתוכו
- כף המוציא המאכלים מהקדירה
כלי Bשהיא מחברת / או שהיתה מחברת לכלי A והחיבור הוא כ"כ שיש בכח החיבור להבעיר ולהחזיק החום גם לכלי המחברת עליה דינה ככלי A אפי' כשניתק החיבור נשאר עליה דיני כלי A
- RADIATOR שהיא מחברת ל BOILER
- חמי טבריה שנמשך לבור אחרת
- המודד, של גובה המים במיחם זמנינו
עירוי – מח' ראשונים ופוסקינן שדינו כמו הכלי שבא ממנו
- בין לקולה - כגון לערות מכלי ראשון אחד לכלי ראשון אחר ובניהם ע"כ יש עירוי, מותר שהעירוי נחשוב כמו הכלי ראשון עצמו
- ובין לחומרא[46] - שאסור לערות מכלי ראשון ע"ג מאכלים בכלי שני שמעלה אותו מאכלים לדרגת כלי ראשון
גדרי עירוי –עד כמה חשוב כעירוי
דעת השועה"ר[47] -כשמערין על דבר שהוא מתערב [דברים נוזלים] אמרינן ביה תתא גבר ולא חשוב עוד שנתחמים מכח העירוי אלא נחשוב כנתחמים בכלי שני – והמשנ"ב מחמיר דלא אמרינן תתא גבר אלא נחשוב כנתחמים מכח העירוי כלי ראשון שאסור
- פירוש דאם נותן מים חמין מכלי ראשון[48] [שיש לה כח לבשל] לתוך צוננים מיעוטים בכלי שני אע"פ שיש בכח של המים החמין לחמם מים הקרים ליד סולדת מותר, מטעם תתא גבר המחשבו 'דנעשית החימום ליד סולדת בכלי שני' שהוא התתא דבכה"ג [לחמים מים בכלי שני] מותר[49] והמשנ"ב[50] מחמיר דלא אמרינן תתא גבר אלא שחשוב שנתחמים מכח העירוי כלי ראשון שאסור
כשמערין על דבר שאינו מתערב כגון דבר גוש חשוב שנעשית הבישול מכח העירוי כלי ראשון שיש לה כח לבשל ואסור
השתבחות בכלי אחד וחזר ומשתבחו [בישול אחר בישול] בכלי אחר
גזרת שמא יבא לבשל – בלשון חז"ל גזירות הפשר
- להניח מאכל להתחמם במקום שהמאכל יגיע ליד סולדת בו גזרינן שמא ינוחנו שם עד שיבא לידי יד סולדת בו שהוא אסור מה"ת
- אבל אם הוא במקום שיד סולדת בו אבל המאכל לא יבא לידי יד סולדת בו כלל
מחזי כמבשיל
אסרו חז"ל במקום שלא שייך עוד בישול בהמאכל ואם שייך עוד בישול פשוט שאסור בכל הדלהלן] אם עדיין מחזי כמבשיל כגון שהדרך לחמים כך מאכלים אסרו ואם אין הדרך לחמים כך מאכלים מותר
כשנותן בתחילה בשבת
אופנים שהם הדרך = וממילא מחזי ואסור
כללי רק כשהוא יד סולדת מחזי כמבשיל
להניח בתחילה על המדירה כרגיל
- בישל מאכלים הנאכלים חי אפי' לשי' שאין בהם איסור בשול ממש, הרי הם בכלל זה שהרי הוא מניח בתחילה בשבת
- אצל המדירה דינו כעל האש ממש
- אפי' שנותן מאכל שאינו מתאים לאותו מכשיר כגון פת על האש אם כל זה מחזי כיון שעל האש דרך לבשל בו ואין מתכלים על המאכל רק על המכשיר[51]
- סומך על דופן התנור שבזמן התלמיד[52] לכו"ע מחזי כמבשיל
- אם המכשיר הוא הדרך לבשל עליו אלא שמאכל מסיום אין הדרך לבשל על מכשיר זה אסור משום מחזי גם על המאכל שאין הדרך לבשל עליה
- אפי' כשהוא גרוף וקטום ג"כ מחזי כמבשיל
אופנים שאין הדרך = ממילא לא מחזי ומותר
- להניח על איזה מכשיר שאינו יד סולדת
- להניח על פלטה שאין לה כלל טרמוסטט יש אומרים שלעולם אינו מחזי משום שאין הדרך לבשל עליה כלל
- חמה – (אע"פ שמבשיל לגמרי המאכל)
- סומך על דופן כירה ותנורי דידן רעק"א אוסר נתינה בתחילה ומתיר רק חזרה ודגול מרבבה מתיר גם נתינה בתחילה וכן הוא פשטות לשון המ"א [והרעק"א מדחיק דברי המ"א] ולמעשה מקילין דלא כרעק"א - פוסקינן כרעק"א וכן הוא פשטות לשון המ"א
- ליתן לתוך תנור שאפוי בו מאתמול מח' ברמ"א אם הדרך או אפשר שלא חילקו חכמים בגזירתם
- ליתן לתוך תנור שאינו יד סולדת[53]
- RADIATOR [54]
- על גבי קדירה או מיחם[55] - אפי' שהקדירה תחתונה הוא ע"ג האש – ואפי' שהוא ריקנות[56]
- עירוי
- כלי בתוך כלי
- כנגד המדירה כשהמדירה עומד בפני עצמה אבל אם הוא בתוך התנור ודאי דמחזי שכך הוא הדרך לבשל
- בכלי ראשון שאינו ע"ג האש תלוי במצב המאכל שיש מאכלים שמחזי ויש שאין מחזי כמבשיל
- כל דבר שעשוי למתק הקדירה כגון תבלין / מלח / בצלים לא מחזי כמבשיל דכשנותנה בתוך התבשיל אין הכרח שמבשלו שיש צורך אחרת לנתינת תבלין לתוך קדירה שהוא כדי למתק את הקדירה [ועוד שבפעולת בישול בדברים אילו על פי רוב הוא שנוטיל קדירה מליאה מלח ומבשלו ואינו נותן קצת בקדירה ולכך לא מחזי כבמשיל]
- תבשיל שנתבשיל כבר כל צרכו על גבי האש אין עוד הדרך לבשל בכלי ראשון ולכך מותר חוץ למ"ד שמלח מתבשיל בכלי ראשון אפי' אם נתבשיל כבר דבזה ודאי לא שייך עוד איסור בישול, אבל מחזי אכתי איכא
- תבשיל שנתבשל כל צרכו בכלי ראשון ב"ח אוסר מ"א מתיר וטוב להחמיר
- בכלי שני ????.
- מח' ב"ח ומ"א ????
כשחוזר
כשבא לחזור קדירה כדי שלא יהא נראה 'כנותן בתחילה' שזה מחזי יותר כמבשיל יש תנאי חזרה ובתנאים אילו מראה שאינו אלא המשך שהיית המאכל ע"ג האש ואינו מבשיל בתחילה בשבת ולכך פשוט דמקום שמתור ליתן לכתחילה פשוט שמותר לחזור בלי תנאי חזרה
דינים אלו הוא אפי' באופן שאין עוד חשש חיתוי [שהוסר החשש חיתוי על ידי איזה אופן כגון גרופה וקטומה או מאכל שהוא מצטמק ורע לו] וגם אין עוד חשש בישול [כגון שנתבשל כל צרכו] אלא שאסור משום מחזי כמבשל
תנאי א' שהמאכל לא יהא נצטנן לגמרי דאם נצטנן לגמרי פשוט דהוי נתינה בתחילה דאין שום המשכת שהייה אע"פ שאין שום חסרון מצד איסור בישול כגון בדבר יבש מ"מ מצד החזרה בעינן שיהא חם קצת אפי' פחות מיד סולדת, כדי שלא יהא נראה כמבשל[57]
תנאי ב' שהמכשיר שמחזיר עליה יהא נראה שהוא מזומן אך ורק להמשך שהיית מאכלים [ולדוגמא בזמנינו הוא כעין המושג שעושין התנור על KEEP WARM MODE ]
גזירה ער"ש אטו שבת כשמחזיר בער"ש
- יש שהצריכו תנאי ב' [ולא תנאי א' וג'] גם כשבא לחוזר קדירה בער"ש משום גזירה ער"ש אטו שבת = והמנהג להקל, אבל טוב להחמיר במקום שאין צורך כ"כ
לפי האוסרים השיעור שאסרו בער"ש מודדין כל מאכל שרוצה לחזור כמה זמן היתה צריכה להרתיחה אם היתה קר [אע"פ שעכשיו הוא מעלה רתיחה]. שבזמן זה יש לחוש יותר למחזי כמבשל, שאם היה באמת מבשיל בזמן זה נמצע שע"י פעילתו נמשך בישול של המאכל בשבת, וממילא פעילתו נראה יותר כמבשיל בשבת ולכן שייך יותר לגזור באותו זמן שהתנור יהא במצב של KEEP WARM
רשימה של מכשירים בזמניהם ובזמנינו שנחשוב [או פעולת שצריכים לעשות כדי שיהא נחשב] במצב של שמירות חום:
WARIMING DRAWERS ותנורי חימום שהם רק לשמור חום (כגון אילו בהקדישים)
- חשוב שהם לעולם על מצב של KEEP WARM MODE ולכן מותר להחזיר בתוכן
תנירים שלנו 2015 כשהוא על מצב של שמירות חום [כגון 200F/ 100C] (דאל"כ פשוט דאסור, יש לחלוק על סברא זו ולומר שתלוי אם יש גבה ותוכה אז אסרו ליתו לתוכו משא"כ כשאין לה רק תוכו אין איסור וצ"ע)
- מח' אחרונים[58] אם זה סגי כיון שאינו ניכור כ"כ
התנורים שלהם בכללות
- על גביו מותר - בתוכה אסור
בכירה ותנורי
- קש וגבבה מותר – גפת ועצים אסור
- גפת ועצים כשגרף או קטום מותר ויש לעיין בסתם פי התנור אם הוא מראה שהתנור הוא במצב KEEP WARM שמאחר שאינו יכול לשנות מצב חומו א"א לבשל בה וצ"ע
- סמיכה מותר
בכופח
- אם הסיקה בקש וגבבה מותר
- גפת ועצים אפי' כשגרף או קטום וחוזר בסמוך על דופן התנור מותר
- גפת ועצים אפי' כשגרף או קטום אסור
בתנור
- תנור אפ' כשהוא גרוף וקטום לעולם הוא במצב של בישול והוא ההפיך משמירות חום
- אם חוזר בסומך על דופן התנור מח' אחרונים[59] ואם התנור הוא גרוף וקטום יש יותר סברא לומר שתו לא מחזי כמבשיל???
תנאי ג' בפעולת הסרת וחזרת הקדירה שיהא נראה כהמשך שהיית הקדירה
בדיעבד סגי כשיש לו אחד מתנאים אילו כגון שעודו בידו אבל אין בדעתו להחזיר או בדעתו להחזירו אע"פ שהניחו ע"ג ספסל אבל קרקע לא
שלא ינחינו ע"ג קרקע רק יאחז בידו ובזה מראה שהוא המשך שהייה
גדרי קרקע
- ממיחם – למיחם אחרת
- ממכשיר חימום – למכשיר חימום אחרת, אבל מתנור להטמנה כיון שהוא פורמט חדש שאין בו חמימות עצמי
- מדרגת חום מסיום – לדרגת חום יותר ממנו
שיהא בדעתו להחזירו
הזמן שצריכין לתנאי זו משום שמחזי כמבשל הוא רק כשמחזיר בשבת,
- כשנטל הקדירה בער"ש ובא להחזירה בשבת, שזה נראה יותר כמבשיל ולכך צריכים לכו"ע לתנאי ב' שיהא נחשב כחזרה ולא יהא מחזי כמבשיל
- כשנטל הקדירה בשבת ובא להחזירה בשבת נחלקו הראשונים אם גם באופן זה מחזי כמבשל שיצטרך לתנאי ב' [אבל תנאי א' וב' מודים שצריכים] לחשבו כחזרה [ולא כנתינה בתחילה], ובמקום שאין צורך כ"כ טוב להחמיר
שהייה בער"ש
להשעות בער"ש על האש שהוא גרוף וקטום (שגרופה וקטומה מועילים שלא יהא עוד חשש חיתוי) מתור מצד שאינו עושה שום פעולה בשבת שיהא מחזי כמבשל
להרמב"ם לכבוש כבשים הוי כבישול
מחזי שרוצה לבשיל [לכאורה כעובדא דחול]
לטרוף ביצים בקערה