עומק
דבור של שבת
201 תיבותגרסה 1עודכן 25 בסיוון 5786
ודבר דבר
שלא יהא דיבורו של שבת כדיבורו של חול - פירוש שלא ידבר כלל בשבת אלא כשהוא עונג לו
ג' דרגות מחומר על הכל
0. [דיבור שע"י דיבורו נעשית המלאכה כגון לשכור פועלים - זהו בכלל ממצוא חפצך]
1. דיבור באיסורים לתועלת
כגון האומר לחבירו שיסע עמו למקום פלוני – שהוא מלאכה האסורה
- חשבונות יש לדון אם הוא דיבור "באיסורים" כיון שהחשבון עצמו אינו אלא ממוצא למקח וממכר שהוא האיסור
2. דיבור באיסורים הנוגעים (שקשור) לעצמו או לחבירו המדבר אליו שלא לתועלת שניהם
כגון האומר לחבירו דבר פלוני אעשה למחר ואינו נוגע לחבירו
- לומר לעכו"ם לעות לעצמו מלאכה [באופן המותר מצד אמירה לעכו"ם] אינו בכלל ודבר דבר כיון שלעכו"ם הוא דבר התיר
- יש לדון אם ספור שעבר כבר אם חשוב נוגע
- כגון לרכוב או בלשון אשכנז פאר"ן למקום פלוני
3. דברים בטלים בין באיסור ובין בהיתר שאינם נוגעים כלל בין לעצמו בין לחבירו אסור ממידות חסידות ובזה יש היתר משום עונג
כגון חדשות אפי' החדשות הוא מלאכה דאורייתא כגון מלחמות
אופנים שהתירו
בחפצי שמים
- אם מספר ממצוה שעשה או שיעשה אינו חפצי שמים אלא חפציו שאינו מועיל בדבירו כלום ואם מועיל לאיזה מצוה כבר הוא בגדר ממצוא חפצך וקשה לימצא איזה ציור שיהא מצוה בשעת דיבורו חוץ כשמדבר אם אביו