ממצוא חפצך

כל שמוציא חפציו בשבת שיהא מוכן לו יותר בין שממציא לשבת ובין שממציא לחול בין שהוא בדיבור בין שהוא במעשה המוכיח שממציא בזה חפציו אסור

איסורים

איסור דיבור הוא כל דיבור שאסור לעשות היום וע"י דיבורו מועיל שנעשית המלאכה

(עי' לעיל באיסור ודבר דבר מהו דיבור של ממצוא חפצך)

איסור מעשה - כל שמנכרא שעושה בשביל מלאכה האסירה

משא"כ עושה בשביל היתר - מותר

• כשמחשיך בסוף התחום כדי לילך חוץ לתחום לשמור פירות
• כשמחשיך בסוף התחום כדי לילך חוץ לתחום לעיר אחרת
• כל דבר שמירה מותר

מנכרא

• עמידה בתוך התחום אצל שדה הצריכה חרישה
• ליישב סמוך העכו"ם המקבל מכס כדי לעיין בחשבונות מח' מ"א וט"ז אם מוכח או לא דמאחר דשמירה מותר על כן יש צד לומר שגם ליישב כדי לידע העסקים תו אינו ניכור

לא מנכרא – הוה כהרהור לגבי דיבור

• הילוך לדבר האסור בתוך התחום לעולם אינו מנכרא שהכל הולכים
• עמידה בתוך התחום אצל שדה לתלוש פירותיה

שאר איסורים משום ממצוא חפצך

• לענין הליכה עי' הליכה בשבת
• לענין קריאה עי' קריאה בשבת

אופנים שהתירו

לדבר מצוה בחפצי שמים

• לילך ביו"ט (שחל בער"ש) לסוף התחום כדי לערב לשבת
• להוציא במס מיד גוים הוי כמו גדר של מצוה

במקום פסידא

• גבי מכס בתירו איסור נ[-מממצוא חפצך רק משום פסידה

ברמיזא שאינו דיבור ממש

ציווי בפירוש

אסור

ציווי ברמז פ' בשינוי לשון כגון לקנח האף

מותר

ציווי ברמז – מדוע לא....

מותר

רמז שלא בדרך ציווי

מותר

רמז במעשה (בגופו – להתראות)

מותר

וכל זה לענין איסור ממצוא חפצך אבל לענין אמירה לעכ"ם עי' לקמן ונ"מ כגון שמצווה לעשות לו המלאכה בחול שאין איסור מטעם אמירה לעכו"ם אלא משום ממצוא חפצך יש לדון

במקום שיש היתר

אע"פ שעכשיו בשבת אין עוד מה לעשות כיון שיש איזה היתר מותר

• באיסור דיבור כל שיש איזה התיר על מלאכה זו מותר
• באיסור מעשה כל מעשה המוכח שעושה להמציא חפציו האסורים אסור