טעם שאסרו מקח וממכר

משום ממצוא חפצך

משום גזירה שמא יכתוב

ואע"פ שיש ראשונים שכתבו הטעם משום כתיבה ולפי"ז מן הראוי שיכתוב כל דינים אילו בהל' כתיבה מ"מ כתבינו כאן משום דגדרי האיסור מוכיח שהוא איסור כמצוא חפצך וכדומה ואינו כאיסור דרבנן רגיל [כגון זה הא דהתירו משום צורך שבת וצורך מצוה שאין זה התיר בשאר איסורי שבת

גדר האיסור

אסרו חז"ל 1לעשות כל קנין 2שהוא על חפץ משום שדמי למקח וממכר 3והתירו לצורך שבת 4בתנאי שאינו נראה כמקח וממכר

איזה קנין

קנין הוא להעביר איזה חפץ מרשות לרשות ולכך דומה למקח וממכר

אופנים שהוי קנין

• מקח וממכר
• מתנה
• שאלה
• לוין ופרעין
• קוביא
• לעשות גורל
• חליקה של שותפים המקפידים
• ליתן צדקה שנותן חפץ לעני (שאינו לצורך שבת)
• ביטול חמץ
• להפקר חפציו אע"פ שאינו מרשות לרשות אסור
• זכייה מן ההפקר
• פדיון הבן
• לכנוס אשה שהוא נשיאון - בתולה ע"י חופה אלמנה / גרושה ע"י ביאה ראשונה - שקונה כל מה שברשיתה ומעשה ידיה
• להקדיש בהמה למזבח או חפץ לבדק הבית הוי קנין להקדיש
• עריכין שאמירה לגבוה כמסירה להדיוט והוי קנין ממש שנתחייב בנכסיו ליתן להקדיש
• מחרימין שאמירה לגבוה כמסירה להדיוט והוי קנין ממש שנתחייב בנכסיו ליתן להקדיש

אופנים שלא הוי קנין

• להתחייב כשומר באחד מד' שומרים אינו קנין כ"כ בחפץ שיאסור משום מקח וממכר
• לקדש אשה אינו קנין שאינו קונה רק חלק האישות שאינו על חפץ
• לפרוש תרומת ומעשרות אינו קנין

על איזה חפץ - ולא על זכות

איסור מקח וממכר הוא רק על חפץ ולא על זכות דדוקא בחפץ נראה כמקח וממכר

• ולכך מותר להתחייב צדקה
• מותר לעשות גורל על זכותים מי יאמר קדיש וכו'
• לכך אין איסור מצד מקח וממכר לקדש אשה / חליצה / יבמין שאין אילו קנין על חפץ רק זכות אישות

התירו לצורך שבת / לצורך מצות היום

שצריך הוא לאתו דבר ליום השבת אבל אם אינו ליום השבת אסור אע"פ שאינו נראה כמקח וממכר כיון שעושה קנין

• ליתן מתנה איזה דבר מאכל לצורך היום
• מותר ליתן מתנות לילדים בחברת תהלים
• להקנות לחבירו לולב ביום טוב

בתנאי שאינו נראה כמקח וממכר

במקח וממכר

אופנים שנראה כמקח מצד שמודד [שדרך מקח וממכר למדוד]

• הלוקח: 1. עובר על איסור 'מקח וממכר' כשאומר למוכר שצריך במידה זו שזהו דרך מקח וממכר – כשאינו מזכיר המידה מותר
• לומר תן לי במידה זו / בכך וכך מעות / במינן זו [בדברים שאין רגילים למנות במנין] =אסור
• כשאומר תן לי כלי זה אע"פ שהכלי הוא במידה מסיום = מותר
• וכשאינו מזכיר כלל המידה אע"פ שהוא כלי המיוחד למידה ואומר לו מלא לי כלי זה = מותר כיון שלא הזכיר המידה
• לומר לו מלא עד השנתית = מותר כיון שלא הזכיר המידה
• כשמזכיר המידה שלא לשם מידה אלא רק שידע המוכר מה יתן לו = למחבר אסור ורמ"א מתיר והמיקל יש לו על מי לסמוך
• בין במנין [כשאין דרך בעה"ב עי' בסיעף שאחר זה] בין מידה ובין מעות שידעים על ידיהם כמה ליתן ממילא אינו צריכה עוד מדידה שהוא דיקדק המידה
• כגון כשיש POPCORN של 1$ ויש של 2$ ואומר תן לי של 2$ אינו אלא סימן לאיזה שרוצה
• כשמזכיר מידה אבל מידה זו אינו מידה, שאין צריך דקדוק לידע כמה הם ולכך אין זה מידה כלל, כגון כשדרך בעה"ב למנות כך וזה ראיה שאינו צריכה דקדוק רב דבעה"ב לא היה מזכיר מידה שצריך מדידה
• כגון למנות מנין של ביצים ואגוזים
• הלוקח: 2. אם הלוקח מקבל בכיליו מכלי מדידה של מוכר והמוכר מודד בדיוק הלוקח עובר על איסור מקח וממכר בשעה שמקבל מהמוכר – אבל אם נוטל כלי מדידה [של מוכר] עצמו אין איסור או כשמוכר אינו מודד בדיוק אין איסור
• המוכר: 1. עובר על איסור 'מקח וממכר' כשמודד כדרך חול ונותן בכלי של ללוקח – ואם אינו מודד מותר או אפי' כשמודד אבל לא כדרך חול שאינו נותן לתוך כליו של לוקח אלא נותן לו כלי המדידה עצמה ג"כ מותר
• כשמודד בדיוק כמה ליתן ללוקח במידה מסיום / כסכום מעות מסיום / במנין מסיום = אסור
• כשאינו מודד בדיוק אלא שמוסיף או ממעט קצת = מותר
• כשמודד דבר שאין צריך דקדוק כגון למנות ביצים ואגוזים שאין זה מדידה כלל שאינו מדקדוק במידה

אופנים שנראה כמקח מצד שמזכיר לשון מקח (אע"פ שאינו מודד כלל)

• כשאומר לשון מכור לי..
• כשעושה 'סך הכל' יש לך בידו בין שעושה סכ"ה על מעות ובין על מידה ובין על מנין

במתנה

• מתנה אפי' עושה כרגילו בחול אינו נראה כמקח וממכר

בשאלה

• שלא יאמר הלוינו אלא השאלינו

בקוביא

• ?

לעשות גורל

• כל גורל שהוא משום קפידה נראה כמקח וממכר משא"כ חליקה של בני הבית אב אם בנו המחלקים שיהא מנות שות אינו קפידה כיון שהכל שלו ולכך מותר כשהוא לצורך שבת ולכאורה

בחליקה של שותפים המקפידים

אופנים שנראה כמקח וממכר מצד שמקפד

• שלא לעשות חלוקה עם חביריו במצב שהוא מקפיד פ' שיודע בעצמו שהוא מקפיד
• לא יעשה החלוקה עם אחרים [שאינו בני ביתו] כשעושה גורל על החלוקה, דבהכרח שהוא מקפיד על החלוקה, בין שהוא חלקים שוים ובין שאחד גדול ואחד קטן

אופנים שאינו נראה כמקח וממכר מצד שאינו מקפיד

• וכשחולק עם בני ביתו שהם סומכין על שלחנו והכל שלו ואינו חולק אלא שלא להטיל קנאה בינהם לא שייך קפידה בין כשהם חלקים שוות ובין כשאחד גדול ואחד קטן לא שייך לגזור שיבא למדידה שהרי הכל שלו
• חליקה לחם הפנים אסור בשבת ומותר ביו"ט

עובדא דחול דמחזי כמקח וממכר

• להחליף משכנות פירוש שהלוה בא ליתן משכן חדש למלוה משום שצרוך להמשכן שהוא ביד המלוה אסור משום שנראה כמקח וממכר דע"פ רוב כשבא ליתן משכן הוא משכן חדש שאסור משום קנין שהמלוה קונה במשכן כדר' יצחק אבל אינו קנין אע"פ שמתחייב בשמירה על חפץ חדש אין זה קנין כ"כ