עומק
0 רעיון של שביתות רשיתו
307 תיבותגרסה 1עודכן 25 בסיוון 5786
שביתות רשיתו הוא מצד שרצה השם שישראל ישבות בשבת וחלק ממניחתו של האדם שכל נכסיו שהם בעצם חלק ממנו ישבתו שאם לא ישבתו הוי חסרון בשביתות העלים ישראל ובכלל זה
- שביתות בהמתו שלא יעשה המלאכה כלל אפי' לעצמו ולכך אסור לשאול בהמתו לנכרי על שבת אף שאם יעבוד בשבת אינו עובד לישראל
- שביתות בנו שלא יעשה המלאכה כלל אפי' לעצמו – שהוא חוץ מאיסור ספיה שיש על כל אדם שלא יתן מלכאכה בקום ועשה לקטן חוץ מזה יש איסור שלא יניח אביו של קטן לעשות מלאכה מצד שהוא חסרון מניחות אביו
- שביתות עבדו (שלא מל וטבל, דאם מל וטבל כבר חייב לשבות מצד עצמו ככל ישראל9 של יעשה מלאכה בשביל בעליו אבל לעצמו מותר לו לעשות מלאכה והטעם דעבד קל יותר מבהמה הוא מצד שהוא בעל בחירה ולכך אין מעשיו מתייחסים כ"כ לבעליו משא"כ בבהמה מעשיו יותר נתייחוס לבעליו
- שביתות כלים לב"ש ג"כ בכלל רעיון זו שכל רשיתו ישבות ולכן לא ישכור כליו לגוי שיעשה בהם מלאכה בשבת אבל כשנעשה המלאכה מאליה אם כלי של ישראל אין איסור שביתות כלים אף לב"ש
- שביתות גר תושב – שלא לומר לגר תושב לעשות לו מלאכה ואף כשאינו אומר לו אלא עושה מעצמו ג"כ אסור כדי שעם יהודי מצד עם אחד ישבות בשבת אבל זה דוקא בגר תושב פירוש שקיבול עליו שבע מצות בני נח וקיבלו אותו ישראל שתשב בארץ ישראל ונעשה 'ישראלי' שחייבין להחיותו והוי כאחד מתושבים ולכך אם יעשה מלאכה ליהודי בשבת הוי כאחד 'משלנו' עושה מלאכה משא"כ ככל עכו"ם אין חסרון בשביתה כשעושה מלאכה לישראל דאין ליהודי שום שייכות לישראל שיהא כאילו אחד 'משלנו' עשה המלאכה. ולכך כשחז"ל אסרו אמירה לעכו"ם מצד שלא יעשה כיום חל בעניו וגדרו בטעם שליחות לא יכלו לגדור כעין איסור נוסיף על האיסור תורה של גר תושב שמדרבנן אסור על כל אינו יהודי שלא שייך כלל הטעם של תורה על אינו יהודי שינו יהודי אינו כחלק 'משלנו' ולכך הצריכו לגדור מצד שליחות