כבוד שבתOLD

ה' מלאכות שיסדר קודם שבת

אינה חובה אלא המקיימה מקבל שכר

וזמנה לכל דלקמן כל כמה דמקרב לשבת עדיף טפי ופשוט שהוא באופן שאין חשש חילול שבת ושלא יהא טרוד אלא בנחת ואם א"א ביום ו' יעשה ביום ה' ודuהכלל דיעשה כל מה דאפשר סמוך לשבת

שיחף ראשו בחמין

שבת מרדכי רפ"ז מביא מכמה גמ' שיש מצוה בחפיפות הראש (וכן הוא בע"ש חזון דאפ' דמחמירון כל גופו בצונן מתירן ראשו בחמין )

לרחוץ בחמין כל גופו ואם א"א רק פניו ידיו ורגליו וגם לנשים יש מצוה זו וילבוש בגדי שבת מיד

• גמ' שבת כה: לדעת המחבר הוא דדוקא פניו ידיו ורגליו לדעת הרמ"א הכוונה הוא לכל גופו
• וכ' המשנ"ב דבמקומות שאין הולכין יחף אי"צ לרחוץ רגליו
• וסדר הרחיצה כ' המחזיק ברכה בשם האר"י 1 פניו 2 ידיו 3 רגליו

לגלח הצפרנים בכל ער"ש

• כ' הרמ"א בשם אבדרהם שיתחול בשמאל על סדר ב'ד'ה'ג'א' וימין ב'ד'א'ג'ה' שקשה לעניות ולקבבור בנים ולשכחה ושיטות הט"ז ומ"א שאין להקפיד ע"ז וכך נהג האר"י
• כ' מרש"ל לכתחילה לא יטלום ביום ה' שאז מחזור לצמוח בשבת ואין זה כבוד שבת
• כ' במגיד מישרים שאין לקוץ צפרני הידים ורגלים ביום אחד ובשערי תשובה כ' דער"ש וערב יו"ט יש להקל והנכון כ' המ"א שיקוץ מן הרגלים ביום ה' וידים ביום ו'
• עוד כ' שאין לקוץ צפרניו אלא בער"ש
• יש שאין מגלחין כשחל ער"ש ר"ח משום צוואת ר"י החסיד
• השורף צפרנים חסיד, קוברן צדיק, זורקן רשע, [נדה יז.] ואם נפל במקום דשכיחי נשים יזיזם ממקומם וא"ר כ' דאפשר דוקא מחוץ לחדר

לגלח שערות ראשו כשהם גדולות

• אור זרוע מדאסרו לגלח במעוד כדי שלא יהא מנוול משמע דקודם יו"ט יש מצוה וה"ה לשבת
• יש שאין מגלחין כשחל ער"ש ר"ח משום צוואת ר"י החסיד

שישאל לאנשי ביתו בלשון רכה עשרתם ערבתם עריבי חצירות/תחומין הפרשתם חלה ויאמר להם הדליקו נירות

• הכל לפי הענין בכל הנ"ל דאין חיוב לאמרו רק היכא דשייך ממילא כשהנירות דולקת אין חיוב לאמרה וכשאין המנהג לערב עריבי חצירות /תחומין ג"כ אין חיוב [ב"י]
• וכ' כנסת יחזקאל סי' כ"ג דאין נזהרין עכשיו משום דסומכין דאוכל ואח"כ מפריש וקונטרס אחרון כתב שלכיתחילה יזהר משום דנהגו להחמיר להפריש קודם אכילה וע"פ ודאי יזהר לישאל
• וצריך לאמרו סמוך לחשיכה כדי שלא יפשעו רש"י
• ואם אינה בביתו צריך לשלוח שליח [רס"ג ס"ו ששולחין את התינוקית ]
• ובכלל הדליקי את הנר הוא הפרשת חלה
• וצריך לאמרה בלשון רכה כדי שיקבלו
• כ' הט"ז ס' רס"א סק"ב דאע"פ שעירובי חצירות יכול לעשותה בבין השמשות מ"מ לא נתנו ב' זמנים לאמירה

השחזות סכין

כן כ' רש"ל ולמדהו חז"ל מדכתיב "והיכנו את"

דברים שאינה מלאכות שיסדר קודם שבת

ואע"פ שאינם מלאכות ומותר לעשותם בשבת מ"מ משום כבוד שבת יעשה קודם שבת

יסדר שלחנו במפה

• מנהג אשכנז שכל השבת יהא שלחנו ערוך כל השבת ומטעם זה יש נוהגין ליתן ב' מפות על השולחן כשמנער העליון יהיה השולחן מכוסה ועוד משום חשש אוהל
• ודין זה הוא על כל שולחן שאוכל
• עוד בענין שולחן שהאר"י הקפיד מאוד לאכול על שולחן של ד' רגלים דוגמת שלחן המקדש

יציע המטות

• רמב"ם כ' על המטות שיושב עליו בשעת הסעודה כ' הב"ח שיסדר ג"כ המטות שישן עליה

בגדים נאים לכבוד שבת

• גמ' שבת קיג. וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול ולכתחילה יהא לו בגדים מיחוד לשבת ואם אין לו עכ"פ ישלשלים שהוא מדות עשירים
• כ'
• ילבושים מיד אחר שרחץ ולכן ירחץ סמוך לשבת באופן שיהא ניכור שהוא לכבוד שבת
• כ' אגודה סימן קמ"ג טוב שילך בגדי שבת עד אחר הבדלה
• ויזהר שלא יטנף בגדיו
• יש ענין בבגדי לבן גמ' שבת קמ"ז ואם מחזי כיהרא לא יעשה

ישמח בביאת השבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה

• כ' הכנה"ג שנכון להוציא בשפתיו לאומר בואו כלה וגם שיוצא לחוץ כמו שמקל אדם גדול ואנו נוהגין שמהפכים לצד מערב

וכל עניני הבית

• יפנה העכביש מן הבית
• אם אין מכבדים הבית יזהר שלא לזרוק חוץ לשולחן שלא ינוול הבית
• האר"י הקפיד לברך על ב' אגודת הדס בכל ג' קידושים ובליל שבת הניח על השלחן הכוס של ב"ה עם מעט יין וקצת פתיתין אבל לא לחם שלם