מקוה
מקוה
כל מקוה מים נקרא מקוה ובעינן שיעור מ' סאה של מי גשמים ואחר שיש שיעור זה הוי מקוה וכל
שיעור מים שבמקוה
במעין סגי רבעיות
במקוה בעינן לרוב ראשונים מ' סאה ולמדו מקרא ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערבמים שמכסה כל בשרו ועמדו חז"ל שהוא מ' סאה אבל אין הכוונה שזהו 'הסיבה' דבעינן מ' סאה משום שיתכסה כל גופו אלא הוא סימן כמה מים הוא שיעור מקוה דאל"כ אלא שהקרא מודיע דבעינן שיתכסה כל גופו א"כ אין שום נ"מ בין מעין למקוה
ואם הקדים מים שאובים למי גשמים אע"פ שהוסיף ממ' סאה נשאסר בפסולו
חיבור מים שחשוב כאחד
- כדי שיעלה לשיעור מקוה שיש כ' במקום אחד וכ' במקום אחר
- כשיש מ' סאה במקום אחד ובמקום אחר פחות מכשיעור
חיבור כשהמים שוה
- חריצין
- נעצים
- פריסות חמור
- חורי המערה
- סדקי המערה
- עוקת המערה
חיבור כשהמים אינם שוה
ניצוק [כשרוצה לחבר מים שהם בשפיכה (שהם למטה) למים שבמקור (שהם למעלה)]
קטפרות כשרוצה לחבר מים שהם למעלה להמים שהם למטה
שנים שטבלו ועלה הראשון
סוגי נוזלים, הכשרים במקוה
המים שמעלין לשיעור מקוה
- שלג
- ברד
- גליד
- מלח
- טוט הנרוק
הנוזלים שפוסלין את המקוה
הנוזלין שאינם מעלין ולא פוסלין
- טוט עבה
טבעיות המים מים שאינם כטבען אינם כשירים למקוה
נלמד מקרא אך מעין וגו' והבינו חז"ל שרצון התורה שהמים יהי' בטבע
מי שואבים = פסול למקוה
כל מים שואב בכלי
דינו
- לטבול בשואבים בשעה שהם בכלי = פסול מה"ת
- שואבים בתחילת המקוה שהוא עיקור במקוה וממילא כל מה שבא אחר כך נחשב רק להוספה מח' אם פסול מה"ת או מדרבנן
- שואבים שנעשה ממילא ולא ע"י פעולת האדם לשאב בכתף אלא מי גשמים שבא לדעת לתוך כלי מח' אם פסול מה"ת או מדרבנן
- ריבו ככלו מה"ת ואם יש כ"א סאה מי גשמים אפי' שי"ט סאה הם מי שאובים כשר דריבו ככלו זה כלל בתורה
גדרי כלי המחשוב שאובים
- כלי שחקקו ולבסוף קבעו
- סילון שהוא רחוב צר ורחוב באמצע
- כלי נקוב כשפופרת הנוד אינו חשוב המים שבתוכו שאובים
- שוקעת
שאוב לדעת
מי גשמים = כשר למקוה באשבורן
מי מעיין [מיים חיים] = כשר למקוה אף בזוחלין שזה הוא טבעו
- מעין שהוא משוך כנדל
- נחלים בימות הגשמים / בימות החמה
- נחלים במקום שנתרבה ע"י גשמים
- כל הימים יש להם דין מעין
מים שנתערבו קודם שבא למקוה
מים שנתערבים עם מקוה - השקה
פתח שמחשב השקה
נתן סאה ונטל סאה
מעין שהעבירו ע"ג שוקעת שהוא כלי ומחשוב המים לשאובים ולא אמרינן שמחובר למעיין כשר??
מים באויר אינו כטבעו
גל שנתלש
שנוי מראה אינו כטבע המים
גדר אשבורן וזוחלים
מודדין לפי ראות הענים כמו רוב דיני תורה אין הכוונה שלא יהא משהו מים יוצא אלא כל שנראה לעין שזוחל הוי זוחלין וכל שעומד הוי אשבורין
טהרות המים - מים טמאים פסולים למקוה
מים טמאים אינם כשרים למקוה וטהרתן הוא ע"י שיתערב אם מי גשמים (ויתרבה) וכ"ש אם נתנו לתוך מקוה כשירה שמטהר המים
מעמיד המקוה
אם יכול להעמיד מקוה אם דבר שמקבל טומאה
אופן טהרות האדם במקוה
נפל עליו מים
- Water falls שהם ממעין ...
- גל של מים שבא על האדם
שיהא מתכסה כל האדם / או כלי
חכמים תיקנו שאדם הטובל יטבול רק בשטח מ' סאה אף באופן שאין צריך מצד המים כגון שיש מ' סאה מים בבור אחד וסמוך לו יש בור שני של כ' סאה והוא אדם קטן שמתכסה בכ' סאה ויש חיבור בניהם ממילא יש כאן שיעור מ' סאה מים מ"מ צריך אדם לטבול בתוך שטח של מ' סאה שהוא שיעור שמתכסה אדם בנינו אבל בכלים נקטינן שאין צריך שטח מ' סאה רק שיתכסה כל הכלי בפעם אחת
טבילה כלי בתוך כלי
ספק על המקוה אם הוא כשירה
ספק על מקוה, טבל במקוה ואין המקוה לפנינו וספיקו אם הוא מקוה טהור
ספק על מקוה, מקוה שיש לפנינו ונמצא בו פסיל כלפי כל טהרות שנעשו על גביו
ספק על האדם טמא, שהוא מסופק אם טבל כלל