הלכות טריפה
נקובה
פסוקה
שבורה
ניטלה
חסורה
קרועה
דריסה- ארס
נפילה- ריסוק איברים
קרום המוח
טריפה
לחי
כשירה
קנה
כשירה
טריפה
טריפה
וושט
טריפה
שדרה
צלעות
לב
ריאה
טריפה
כרס- החיצונה
כרס הפנימות
המסס
בית הכוסות
דקין
כבד
כוליא
כיס השתן
שלפיחות
בוקא דאטמא
סימנים
טריפה
גדר האיברים
סימנים
שם הכולל הב' סימנים -הקנה והוושט- בהדדי
וושט
תורבץ הוושט
הוא החלק מהוושט 'הדבוק בהלחי' –
ושיעורו, פחות משעורתא ועדיף מחיטתא, וכשמשערינן מבחוץ משערינן 'כדי תפיסת יד' [ורש"י הביא ב' מהלכים בזה, א) ג' וד' אצבעות, ב) אחיזת חודי צפרנים
קנה (גרגרת)
שיעורו – מטבעת הגדולה עד האונות (דהיינו עד מקום הראוי לשחיטה) [ולמטה מזו דינו כהריאה]
מח
כל מה שמונח 'בקדירה' בגלגולת נידון כמוח, התחיל לימשך אינו נידון עוד כהמוח (אלא כחוט השדרה), - וכב' פולין יש, מונחין על פי הקדירה, ומה שלפנים נידון כמוח ומה שלחוץ כלחוץ, וכנגד הפולין עצמן הגמ' מסתפק ומסיק דמסתברא דכלפנים.
גדר טריפה
נקובה
וושט
תורבץ הוושט
- פסקי' דדינו כוושט דטריפה בנקב משהו, (דלא כשמואל דאמר ברובה), [אבל אין דינו כוושט להל' שחיטה]
מוח
- פסקי' דאינו טריפה עד דאינקב נמי קרומא תתאה (דב' קרומים יש לה למוח)
ראיה
סירחות
שלא כסידרן = טרפה
כסידרן = חשש טריפה וצריך בדיקה
סירחה הסמוכה לדופן = חשש טריפה וצריך בדיקה
ריאה דאוושא חשש טריפה וצריך בדיקה
פסוקה
קנה (גרגרת)
אם פסקה ברובה טריפה
גדר 'רוב'
- פסקי' דדוקא ברוב חללה נעשה טריפה ולא ברוב עובי'. (רוב עובי' היינו דמצטרפין גם חלק הטבעת לרובה)
לצרף נקבים להרוב
- אם ניקבה 'כנפה' (דהיינו שאין בין נקב לנקב כמלוא נקב), מצטרפין לרובה
נסדקה
- אם 'נסדקה' בארכו, אם לא נשאר כלום 'טריפה', אבל אם נשאר אפי' משהו למעלה ומשהו למטה פסקי' דכשרה.
חסורה
קנה (גרגרת)
אם יש חסרון כאיסר טריפה
להצטרף השיעור
- אם ניקב 'כנפה' בנקבים שיש בהם חסרון, מצטרפין לשיעור איסר, וה"ה חיסר באורך כרצועה ואם הי' מעגלו הי' בו שיעור איסר.
נפחתה כדלת
- אם 'נפחתה כדלת', פי' דנקרע אלא דעדיין מחובר מצד אחד, אין שיעורו בכאיסר, אלא שיעורו אם נכנס ויוצא כאיסר ברחבו 'אזי' טריפה.
נפילה
אופן הנפילה שהוא בגדר נפילה
- נפלה מן הגג - טריפה
- קפצה – כשירה
- זכרים המנגחים זא"ז - ...
- נפלה אמתנייהו
- הכה לה במקל
- מבית הרחם
- בית המטבחים
- דברים קשין שהבהמה נופל עליהם
שבירה
סימנים
סימנים 'שנעקרו' מהלחי
- אי דאגמי אגומי (דהיינו שניטל עם הבשר), כשרה
- אי דאיעקר עקורי, (דהיינו דניטל מעם הבשר), ואקפל אקפולי, (דהיינו שלא ניטל בכח אלא נקלף, ורש"י לכאורה לומד 'דהעיקר' שלא ניטלכאן מען וכאן מעט אלא הכל במקום אחד, הדין הוא, דבניטל כולו, לרש"י הוי טריפה, ולבה"ג לא הוי טריפה אלא שאין שחיטה מועלת בו,- אבל ניטל רובו כשרה.
- אי דאיעקר עקורי (דהיינו דניטל מעם הבשר), ואפרק אפרוקי (דהיינו דניטל בכח, ולרש"י דניטל כאן מעט וכאן מעט)
סימנים 'שנפרדו' זה מזה
- אם נפרדו ברובו הוי טריפה (לרבינו חננאל)