משנה בבא מציעא פרק ט משנה יג
המלוה את חברו, לא ימשכננו אלא בבית דין, ולא יכנס לביתו לטל משכונו, שנאמר (דברים כד) בחוץ תעמד. היו לו שני כלים, נוטל אחד ומניח אחד, ומחזיר את הכר בלילה ואת המחרשה ביום. ואם מת, אינו מחזיר ליורשיו. רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף לעצמו אינו מחזיר אלא עד שלשים יום, ומשלשים יום ולהלן מוכרן בבית דין. אלמנה, בין שהיא עניה בין שהיא עשירה, אין ממשכנין אותה, שנאמר (דברים כד) ולא תחבל בגד אלמנה. החובל את הרחים, עובר בלא תעשה, וחיב משום שני כלים, שנאמר (שם) לא יחבל רחים ורכב. ולא רחים ורכב בלבד אמרו, אלא כל דבר שעושין בו אכל נפש, שנאמר (דברים כד) כי נפש הוא חבל:
