משנה חולין פרק ג משנה א
אלו טרפות בבהמה. נקובת הושט, ופסוקת הגרגרת, נקב קרום של מח, נקב הלב לבית חללו, נשברה השדרה ונפסק החוט שלה, נטל הכבד ולא נשתיר הימנו כלום, הראה שנקבה, או שחסרה, רבי שמעון אומר, עד שתנקב לבית הסמפונות. נקבה הקבה, נקבה המרה, נקבו הדקין, הכרס הפנימית שנקבה, או שנקרע רב החיצונה, רבי יהודה אומר, הגדולה טפח, והקטנה ברבה. המסס ובית הכוסות שנקבו לחוץ, נפלה מן הגג, נשתברו רב צלעותיה, ודרוסת הזאב. רבי יהודה אומר, דרוסת הזאב בדקה, ודרוסת ארי בגסה, דרוסת הנץ בעוף הדק, ודרוסת הגס בעוף הגס. זה הכלל, כל שאין כמוה חיה, טרפה:
