משנה חולין פרק ט משנה ב
אלו שעורותיהן כבשרן, עור האדם, ועור חזיר של ישוב. רבי יוסי אומר, אף עור חזיר הבר. ועור חטוטרת של גמל הרכה, ועור הראש של עגל הרך, ועור הפרסות, ועור בית הבשת, ועור השליל, ועור שתחת האליה, ועור האנקה והכח והלטאה והחמט. רבי יהודה אומר, הלטאה כחלדה. וכלן שעבדן או שהלך בהן כדי עבודה, טהורין, חוץ מעור האדם. רבי יוחנן בן נורי אומר, שמנה שרצים יש להן עורות:
