קסיה של זורי גרנות, של הולכי דרכים, של עושי פשתן, טמאה. אבל של צבעין ושל נפחין, טהורה. רבי יוסי אומר, אף של גרוסות כיוצא בהן. זה הכלל, העשוי לקבלה, טמא. מפני הזעה, טהור: