משנה כלים פרק טז משנה ז
המלקוט של בקר, והחסים שלו, והמדף של דבורים, והמנפה, הרי אלו טהורין. כסוי של קפסא, טמא. כסוי קמטרא, טהור. כסוי תבה, כסוי טני, והמכבש של חרש, והכסת שתחת התבה, והקמרון שלה, ואנגלין של ספר, בית הנגר, בית המנעול, ובית המזוזה, ותיק נבלין, ותיק כנורת, והאמום של גודלי מצנפות, והמרכוף של זמר, ורביעית של אלית, וגנוגנית העני, וסמוכות המטה, וטפוס של תפלה, ואמום של עושה סותות, הרי אלו טהורים. זה הכלל, אמר רבי יוסי, כל משמשי משמשיו של אדם בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה, טמא. וכל שאינו אלא בשעת מלאכה, טהור:
