משנה נגעים פרק ח משנה ה
כל הראוי לטמא בנגע הבהרת, מעכב את הפריחה. כל שאינו ראוי לטמא בנגע הבהרת, אינו מעכב את הפריחה. כיצד. פרחה בכלו, אבל לא בראש ובזקן, בשחין, במכוה ובקדח המורדין, חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת, טהורים. פרחה בכלו, אבל לא בכחצי עדשה הסמוך לראש ולזקן, לשחין, למכוה, ולקדח, חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת, אף על פי שנעשה מקום המחיה בהרת, טמא, עד שתפרח בכלו:
