משנה נגעים פרק ח משנה ו
שתי בהרות, אחת טמאה ואחת טהורה, פרחה מזו לזו ואחר כך פרחה בכלו, טהור. בשפתו העליונה, בשפתו התחתונה, בשתי אצבעותיו, בשני ריסי עיניו, אף על פי שמדבקים זה לזה והם נראים כאחד, טהור. פרחה בכלו, אבל לא בבהק, טמא. חזרו בו ראשי אברים כמין בהק, טהור. חזרו בו ראשי אברים פחות מכעדשה, רבי מאיר מטמא. וחכמים אומרים, בהק פחות מכעדשה, סימן טמאה בתחלה, ואין סימן טמאה בסוף:
