משנה ערכין פרק ה משנה א
האומר, משקלי עלי, נותן משקלו. אם כסף, כסף. אם זהב, זהב. מעשה באמה של ירמטיה שאמרה, משקל בתי עלי, ועלתה לירושלים, ושקלוה ונתנה משקלה זהב. משקל ידי עלי, רבי יהודה אומר, ממלא חבית מים ומכניסה עד מרפקו, ושוקל בשר חמור וגידין ועצמות ונותן לתוכה עד שתתמלא. אמר רבי יוסי, וכי היאך אפשר לכון בשר כנגד בשר ועצמות כנגד עצמות. אלא שמין את היד כמה היא ראויה לשקל:
