משנה ערכין פרק ה משנה ב
דמי ידי עלי, שמין אותו, כמה הוא שוה ביד, וכמה הוא שוה בלא יד. זה חמר בנדרים מבערכין. וחמר בערכין מבנדרים, כיצד. האומר, ערכי עלי, ומת, יתנו היורשין. דמי עלי, ומת, לא יתנו היורשים, שאין דמים למתים. ערך ידי וערך רגלי עלי, לא אמר כלום. ערך ראשי וערך כבדי עלי, נותן ערך כלו. זה הכלל, דבר שהנשמה תלויה בו, נותן ערך כלו:
