רמב"ם (משנה תורה) הלכות אבל פרק א הלכה יא

המאבד עצמו לדעת אין מתעסקין עמו לכל דבר ואין מתאבלין עליו ואין מספידין אותו. אבל עומדין עליו בשורה ואומרין עליו ברכת אבלים וכל דבר שהוא כבוד לחיים. ואי זהו המאבד עצמו לדעת. לא שעלה לגג ונפל ומת אלא האומר הריני עולה לראש הגג. ראוהו שעלה מיד דרך כעס או שהיה מצר ונפל ומת. הרי זה בחזקת שאבד עצמו לדעת. אבל אם ראוהו חנוק ותלוי באילן או הרוג ומשלך על גב סיפו הרי זה בחזקת כל המתים ומתעסקין עמו ואין מונעין ממנו דבר: