רמב"ם (משנה תורה) הלכות אבל פרק ג הלכה ד

כהן שנכנס לאהל המת או לבית הקברות בשגגה ואחר שידע התרו בו אם קפץ ויצא פטור. ואם ישב שם כדי השתחויה כמו שבארנו בענין טמאת מקדש הרי זה לוקה. נכנס ויצא וחזר ונכנס ויצא אם התרו בו על כל פעם ופעם לוקה על כל כניסה וכניסה. וכן אם נגע במת והתרו בו ופרש וחזר ונגע והתרו בו אפלו מאה פעמים לוקה על כל אחת ואחת. היה נוגע ולא פרש או שהיה עומד בבית הקברות ונגע במתים אחרים. אף על פי שהתרו בו כמה פעמים אינו לוקה אלא אחת שהרי מחלל ועומד כל זמן שלא פרש: