רמב"ם (משנה תורה) הלכות אבל פרק ד הלכה ו

מי שמתו מטל לפניו אוכל בבית אחר. אין לו בית אחר עושה מחצה ואוכל. אין לו דבר לעשות מחצה מחזיר פניו ואוכל. ובין כך ובין כך אינו מסב ואוכל. ולא אוכל בשר. ולא שותה יין. ואינו מברך. ואינו מזמן. ואין מברכין עליו ואין מזמנין עליו. ופטור מקריאת שמע ומן התפלה ומתפלין ומכל מצות האמורות בתורה. בשבת מסב ואוכל בשר ושותה יין. ומברך. ומזמן. ומברכין עליו ומזמנין עליו. וחיב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מתשמיש המטה. נקבר המת הרי זה מתר לאכל בשר ולשתות יין מעט כדי לשרות אכילה שבמעיו אבל לא לרוות: