רמב"ם (משנה תורה) הלכות אבל פרק ד הלכה ט

האבל ביום ראשון בלבד אסור להניח תפלין ולאכל משלו. וחיב לישב על מטה כפויה. ובשאר ימי האבל מתר לו לאכל משלו ולישב על גבי מפץ או קרקע. ומניח תפלין. ומנין שהוא אסור ביום ראשון להניח תפלין. שהרי נאמר ליחזקאל (יחזקאל כד יז) "פארך חבוש עליך" מכלל שכל העם אסורין. ונאמר לו (יחזקאל כד יז) "ולחם אנשים לא תאכל" מכלל שכל העם אוכלין משל אחרים ביום ראשון ואסורין לאכל משל עצמן: