רמב"ם (משנה תורה) הלכות אבל פרק ט הלכה יא

כל מי שעמד עם המת בשעת יציאת נשמתו אף על פי שאינו קרובו חיב לקרע וכן אדם כשר שמת הכל חיבין לקרע עליו אף על פי שאינו חכם. וקורעין טפח כשאר האבלים. אבל חכם שמת הכל קרוביו והכל קורעין עליו עד שמגלין את לבם וחולצין מימין. ובית מדרשו של אותו חכם בטל כל שבעה. וכבר נהגו תלמידי חכמים בכל מקום לקרע זה על זה טפח. אף על פי שהן שוין ואין אחד מהם מלמד את חברו: