רמב"ם (משנה תורה) הלכות אבל פרק יג הלכה ג
האבל מסב בראש. ואין המנחמין רשאין לישב אלא על גבי קרקע. שנאמר (איוב ב יג) "וישבו אתו לארץ". ואין רשאין לומר דבר עד שיפתח האבל את פיו תחלה. שנאמר (איוב ב יג) "ואין דבר אליו דבר" וכתיב (איוב ג א) "אחרי כן פתח איוב את פיהו" וגו' (איוב ד א) "ויען אליפז". וכיון שנענע בראשו שוב אין המנחמין רשאין לישב אצלו. שלא יטריחוהו יותר מדאי: