רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ו הלכה ט

כיצד. ראתה דם בימי זיבתה. בין שראתה בתחלת הלילה בין שראתה בסוף היום. הרי אותו היום כלו טמא וכאלו לא פסק הדם מעת שראתה עד ששקעה החמה ומשמרת כל הלילה. ואם לא ראתה כלום בלילה משכמת למחר וטובלת אחר שתנץ החמה ומשמרת כל היום. אם לא ראתה כלום הרי זה יום אחד טהור כנגד היום הטמא והרי היא מתרת לבעלה לערב: