רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ו הלכה יז
ומה הוא זה שכתוב בתורה (ויקרא טו כה) "או כי תזוב על נדתה". שאם ראתה שלשה ימים סמוך לנדתה הרי זו זבה. כגון שראתה בשמיני לנדתה ובתשיעי ובעשירי שהן ראשון ושני ושלישי מהאחד עשר יום שהן ימי זיבתה. ראתה דם בי"א מימי זיבתה וטבלה לערב שהוא ליל י"ב ושמשה מטתה אף על פי שהיא טמאה ובועלה טמא ועושין משכב ומושב אינם חיבים כרת מפני שאין יום י"ב מצטרף ליום י"א לעשות זבה. הועילה לה טבילת ליל זה להצילה מן הקרבן: